קשרים חברתיים נשמעים כמו עניין של איכות חיים, לא של תוחלת חיים. כדי לבדוק, אוספו מכל העולם שבהם נמדדו הקשרים בתחילת הדרך, ואז נבדק מי נשאר בחיים כעבור שנים. מה סדר הגודל?
ההבדל בין מי שהיו לו קשרים חזקים למי שלא היה בסדר גודל משווה מוכרים כמו עישון והשמנה. אינם אותו דבר, והמדידה כאן עסקה בקשרים בפועל. הקשר נשמר גם אחרי התחשבות בגיל, במין ובמצב הבריאות ההתחלתי.
הממצא נשמע רך עד שמסתכלים על סדר הגודל. ההפרש בהישרדות בין מי שיש לו קשרים חזקים למי שאין, על פני 148 מחקרים ויותר משלוש מאות אלף אנשים, נמצא בתחום שבו נמצאים גורמי סיכון שכולם מכירים. זו הסיבה שהמאמר צוטט כל כך הרבה: הוא לא גילה תופעה חדשה אלא מיקם אותה בסולם.
המדידה עצמה אינה שאלה אחת. המחקרים שנכללו מדדו דברים שונים: כמה אנשים יש בסביבה, האם האדם גר לבד, עד כמה הוא מרגיש מחובר, וכמה תמיכה הוא מקבל. הסקירה מצאה שכל המדדים הצביעו לאותו כיוון, וזה מחזק את התמונה: הממצא אינו תלוי בשאלה ספציפית.
ההסבר המוצע אינו רגשי בלבד. אנשים עם קשרים נוטים יותר להגיע לרופא בזמן, לקחת תרופות כסדרן ולהיות מאותרים כשמשהו משתבש. ובמקביל, בדידות ממושכת נקשרה לרמות גבוהות יותר של הורמוני לחץ ולסימני , כלומר גם למסלול גופני ישיר.
החולשה ידועה ומודגשת גם במאמר. אלה מחקרים תצפיתיים, ואדם חולה נוטה להתכנס. ייתכן מאוד שחלק מן הקשר הוא בכיוון ההפוך: לא שבדידות מקצרת חיים, אלא שמחלה מבודדת. הדרך היחידה להכריע היא התערבות מתוכננת, וכאלה עדיין מעטות.
wat. בקרב יותר מ־300 אלף אנשים, מי שהיו לו קשרים חברתיים חזקים שרד בשיעור גבוה בכ־50 אחוזים לאורך שנות המעקב.
wat wat
מדיניות בריאות מתמקדת בעישון, בתזונה ובפעילות גופנית. הנתונים האלה מציבים בדידות באותה זירה, בלי שיהיה לה מסע הסברה משלה.
איך יודעים?
הסקירה איגדה 148 מחקרי עוקבה עם יותר מ־300 אלף משתתפים ומעקב ממוצע של שבע שנים וחצי, וחישבה משוקלל להישרדות.
מה עדיין לא יודעים?
אלה מחקרים תצפיתיים. ייתכן שאנשים בריאים יותר מלכתחילה מקיימים יותר קשרים, ולא רק ההפך. הכיוון אינו מוכח.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
בדידות היא הרגשה. יש לה בכלל השפעה על תוחלת החיים?בדידות
האם ביקור במוזיאון פעם בחודש קשור לפחות דיכאון בגיל מבוגר?מחקר עוקבה
האם אמבטיית קרח באמת עוזרת אחרי אימון?ספורט