במרוץ קצר אלפית שנייה מכריעה, ולכן זינוק מוקדם חייב הגדרה מדויקת. אבל בני אדם אינם מגיבים כולם באותה מהירות, ואי אפשר לקרוא מחשבות מן הבלוקים. איך בכל זאת קובעים?
מודדת את הלחץ על בלוקי הזינוק ומזהה אם הספורטאי הפעיל כוח לפני חלון הזמן שהוגדר . הכלל אינו טוען שכל אדם מגיב בדיוק באותה מהירות, אלא קובע אחיד שמאפשר לשפוט זינוק בלי להסתמך רק על העין.
במרוץ מאה מטר ההפרש בין מדליה למקום רביעי נמדד באלפיות שנייה, ולכן גם רגע הזינוק חייב להימדד כך. הבעיה היא שאין הבדל נראה לעין בין מי שהגיב ליריה לבין מי שניחש אותה שבריר שנייה קודם.
הפתרון הוא חיישני לחץ בבלוקים, שמודדים מתי הרץ התחיל להפעיל כוח. אם זה קרה פחות ממאה אחרי היריה, המערכת מסמנת זינוק פסול: האות לא הספיק לעבור מן האוזן למוח ובחזרה לשריר.
חוקרים ניתחו זמני תגובה של רצים באליפויות עולם ואירופה בין 1999 ל־2014 והשוו אותם לכלל. התמונה מורכבת: רוב הזמנים יושבים בנוחות מעל הסף, אבל נמדדו גם מקרים מתחתיו אצל ספורטאים מובחרים, וזו הביקורת המרכזית על המספר.
הסייג הוא שהסף אינו מדידה אלא הכרעה. הוא אינו טוען שאיש אינו יכול להגיב מהר יותר, אלא קובע קו אחיד שמאפשר לשפוט בלי להסתמך על העין. גם תנוחת הגוף ואופן הלחיצה על הבלוקים משפיעים על מה שהחיישן רואה, כך שרץ עם טכניקת זינוק מסוימת עשוי להיקרא אחרת מרץ אחר. זו מערכת הוגנת בכך שהיא זהה לכולם, לא בכך שהיא מודדת כוונה.
wat. במרוץ קצר, התחלה מוקדמת יכולה להתרחש לפני שהעין האנושית מספיקה לראות שהגוף זז.
wat wat
הזינוק מדגים איך מדידה אלקטרונית הופכת תנועה שאי אפשר לראות בעין לתוצאה רשמית שיש לה משמעות של פסילה.
איך יודעים?
חוקרים ניתחו זמני תגובה של רצים באליפויות עולם ואירופה בין 1999 ל־2014, והשוו את הנתונים לכלל 100 המילישניות ולמדידות של מערכות הזינוק.
מה עדיין לא יודעים?
סף של 100 מילישניות הוא כלל תחרותי, לא מדידה מלאה של כוונה או של כל ההבדלים בין ספורטאים. תנוחת הגוף והלחץ על הבלוקים משפיעים גם הם.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה הגובה גובה משחקני כדורגל במהלך משחק?ספרינט
איך יודעים כמה רחוק הירח בדיוק של מילימטרים?מדידה
האם צדף הנאוטילוס באמת בנוי לפי יחס הזהב?מדידה