לכדור הארץ יש חגורות של חלקיקים טעונים שנלכדו בשדה המגנטי שלו, וכולן נוצרו באופן טבעי. ב־1962 פוצץ מטען גרעיני בגובה מאות קילומטרים מעל האוקיינוס השקט. מה נשאר שם אחרי שההבזק דעך?
ארצות הברית פוצצה מתקן גרעיני בגובה של כ־400 קילומטרים מעל האוקיינוס השקט במסגרת ניסוי סטארפיש פריים. הפיצוץ שחרר חלקיקים טעונים, וחלקם נלכדו במסלולים סביב כדור הארץ בשל השדה המגנטי שלו. כך נוצרה מלאכותית שהשפיעה על לוויינים שפעלו אז. נצפו גם תופעות אור בשמים, אך הניסוי לא היה מופע אור תמים: הוא הדגים כיצד פעילות אנושית יכולה לשנות את סביבת החלל ולסכן ציוד במסלול.
הניסוי נערך בגובה שמעל רוב האטמוספרה. אלקטרונים מן התוצרים הרדיואקטיביים נעו לאורך קווי השדה המגנטי וחלקם נלכדו.
מדידות לוויין הראו עלייה גדולה במסלולים מסוימים. האירוע נעשה מקרה מבחן להערכת עמידות לוויינים ולהבנת חגורות הקרינה של כדור הארץ.
המקור לחגורה החדשה לא היה ההבזק עצמו. ההבזק דעך בשניות, ומה שהזין את התופעה היה : שברי הביקוע שנותרו המשיכו להתפרק ולפלוט אלקטרונים מהירים לאורך זמן.
משם נכנסת הפיזיקה של השדה המגנטי. חלקיק טעון אינו חוצה שדה אלא מתסלסל סביבו, כלומר , ולכן הוא אינו נשאר מעל אתר הניסוי אלא מתפזר סביב כדור הארץ. בקרבת הקטבים השדה מתחזק ודוחף אותו בחזרה, וכך נוצרות שבין שתיהן הוא מקפץ הלוך ושוב ואינו נמלט. התוצאה הייתה שפעלו אז, וההבנה שסביבת החלל היא משאב שאפשר לזהם.
wat. סטארפיש פריים ב־1962 יצר חגורת קרינה מלאכותית בעקבות פיצוץ גרעיני בגובה רב.
wat wat
סביבת החלל הקרוב לכדור הארץ יכולה להשתנות גם עקב פעולה אנושית.
איך יודעים?
דוחות ניסוי ומדידות של שטף חלקיקים ולוויינים לאחר הפיצוץ.
מה עדיין לא יודעים?
עוצמת הפגיעה בלוויינים השתנתה לפי מסלול ומיגון; אין להסיק שכל לוויין נפגע באותה מידה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איזה יצור שרד חשיפה ישירה לחלל הפתוח?חלל
מה עוד מגיע אלינו מהשמש חוץ מאור?חלל
מה אילץ את אפולו 13 לוותר על הירח?חלל