להקות זרזירים יוצרות תצורות ענק בשמיים שנעות בתיאום מדהים, בלי מנהיג מרכזי ובלי תקשורת ישירה נראית לעין. עקב אחרי מיקום מדויק של כל ציפור בלהקה אמיתית. לפי מה כל אחת זזה?
מחקר פורץ דרך מ־2008 גילה שכל זרזיר מגיב לתנועה של כשבעה שכנים הקרובים אליו ביותר מבחינה טופולוגית, כלומר לפי הדירוג שלהם בקרבה ולא לפי מרחק פיזי קבוע במטרים. זו : הכלל הזה, ולא כלל של רדיוס מרחק אחיד, מסביר איך הלהקה נשארת מלוכדת גם כשהיא נמתחת או מתכווצת, וגם איך היא שורדת כמו בזים.
הדבר הראשון שכדאי לוותר עליו הוא ההנחה שמישהו מוביל. אין מנהיג, ואין ציפור שרואה את הלהקה כולה. כל פרט רואה רק את שכניו, והדפוס העצום נוצר מלמטה.
השאלה המעניינת היא אחרי מי בדיוק עוקבים. ההנחה הסבירה הייתה שכל ציפור מגיבה לכל מי שנמצא בטווח מרחק מסוים, נניח מטר. המחקר הזה בדק זאת בדרך הקשה: צילום בכמה מצלמות בו זמנית המיקום התלת־ממדי של כל ציפור בלהקה אמיתית.
התשובה הייתה אחרת. כל זרזיר עוקב אחרי כשבעה שכנים קרובים, לפי דירוג קרבה ולא לפי מרחק במטרים. ההבדל מכריע: כשהלהקה נמתחת, כלל של רדיוס קבוע היה משאיר כל ציפור בלי שכנים בטווח, והלהקה הייתה מתפרקת. הכלל הזה שומר על קישוריות בכל צפיפות.
מכאן גם ההסבר לעמידות מול טורפים. בז שתוקף מנסה לבודד פרט, וכשכל ציפור קשורה לשבע בלי תלות במרחק, הפרעה מקומית מתפשטת לכל הלהקה בשברירי שנייה. הכלל הזה משמש היום במודלים של נחילי רחפנים ושל תנועת קהל, והמחקר נעשה בזרזירים בלבד, ולא ברור עד כמה הוא חל על דגים או חרקים.
wat. כל ציפור עוקבת אחרי כשבעה שכנים, לא לפי מרחק במטרים אלא לפי הדירוג שלהם בקרבה.
wat wat
הזה משמש היום כבסיס למודלים של תנועה קבוצתית בתחומים רחוקים לגמרי, מרובוטיקה של נחילי רחפנים ועד של תנועת קהל.
איך יודעים?
צוות איטלקי צילם להקות זרזירים אמיתיות בשדה בכמה מצלמות בו־זמנית, ושחזר ממוחשב את המיקום התלת־ממדי המדויק של כל ציפור בודדת בתוך הלהקה.
מה עדיין לא יודעים?
המחקר בוצע על זרזירים בלבד, ולא ברור עד כמה אותו כלל טופולוגי בדיוק חל על מיני להקה אחרים כמו דגים או חרקים, שאולי מסתמכים על אותות חושיים שונים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם ציפורים נודדות ממש רואות את השדה המגנטי?ציפורים
איזו ציפור עושה בכל שנה מסע בין שני הקטבים?ציפורים
איפה יושב המצפן שמכוון ציפור נודדת?ציפורים