לחד־קרן מגרמניה שבמוזיאון יש מכסה בגב וברז בחזה, והגוף שלו חלול. פסל נוי אינו זקוק לאף אחד מאלה. אז למה שמישהו יצוק חיה דמיונית בצורה כזו?
זהו , שם שמחבר את המילים הלטיניות למים וליד, כלי שנועד לשטיפת ידיים . מים נכנסו דרך מכסה בגב ויצאו מן הברז שבחזה. הוא נוצק בנירנברג בערך בין 1425 ל־1450, בגוף חלול. הקרן הנוכחית אינה מקורית, אך הגוף החלול והברז עדיין חושפים כיצד חפץ שימושי הפך ליצור דמיוני.
פסל חד־קרן עם ברז בחזה נראה כמו חפץ נוי משונה, והוא כלי שימושי לכל דבר.
זהו אקוומנילה, שם שמחבר את המילים הלטיניות למים וליד. מים נכנסו דרך מכסה בגב ויצאו מן הברז שבחזה, כלומר מסלול זרימה מתוכנן שמוסתר בתוך צורת החיה.
השימוש היה טקס שולחן. לפני מזלגות, ניקיון ידיים היה צורך ממשי וגם הזדמנות לתצוגה, כשהמארח שופך על ידי האורח בכלי מרשים.
הוא נוצק בנירנברג בערך בין 1425 ל־1450, בשיטה שמאפשרת גוף חלול וצורה מסובכת בבת אחת. נחשב אז ליצור אמיתי ולסמל טוהר, ולכן הוא מתאים במיוחד לכלי רחצה. הקרן הנוכחית אינה מקורית, ולכן המראה אינו זהה לחלוטין למקורי.
wat. חד־קרן מנירנברג בן כשש מאות שנה הסתיר בגופו מכל מים וברז לשטיפת ידיים.
wat wat
חפצי יוקרה מימי הביניים שילבו היגיינה, אירוח וסיפור חזותי באותו כלי.
איך יודעים?
קטלוג המטרופוליטן מתעד את הפתח, הברז, מקום הייצור, התאריך ותפקיד הכלי ברחיצת ידיים.
מה עדיין לא יודעים?
הקרן הוחלפה בתקופה מאוחרת, ולכן המראה הנוכחי אינו זהה לחלוטין למראה המקורי.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה מנעול קטן מימי הביניים היה עשוי לדרוש שלושה מפתחות?ימי הביניים
איך אבן כחולה בשיני נזירה שינתה את מה שידענו על כתבי יד?ימי הביניים