← שלושה גילויים קצרים ב־WatWat
דף מספר שעות מואר, ובו כחול עז, זהב וציורי פרחים
אומנות

אולטרמרין הוא כחול עז שהופק מאבן , שנכרתה באותה תקופה באפגניסטן בלבד והייתה יקרה כמו זהב. השימוש בו היה שמור לכתבי יד מפוארים. ואז נמצאו גרגרים שלו באבנית שעל שיני אישה. איך הם הגיעו לשם?

נמצאו חתימות שלהן בשולי הדפים
המנזרים תיעדו את שמות המאיירות
נמצא פיגמנט כחול בתוך אבנית על שיניים

סקרנות נחשבת. הנה התשובה.

הפיגמנט עצמו, שנלכד באבנית על השיניים. גרגרי לאפיס לזולי נכלאו בשכבות האבנית לאורך שנים, כנראה מפני שהאישה חידדה את קצה המכחול בשפתיה שוב ושוב. הסברים אחרים נבדקו ונשללו: נשיקה לכתב יד מאויר או שימוש רפואי באבן לא היו מייצרים פיזור כזה בשכבות. זה חשוב מפני ששמות המאיירות כמעט לא תועדו, וחתימות בשוליים נדירות; הממצא הגיע דווקא מכיוון שאיש לא חשב לחפש בו.

להרחבה:
מבוסס על תצפית

חוקרים שבדקו , שכבת מינרלים שמצטברת על שיניים ולוכדת חלקיקים מן הפה, מצאו בה גרגרי לאפיס. האישה נקברה במאה ה־11. ההסבר הסביר ביותר הוא שהאישה כדי לחדד אותו, כלומר ציירה בעצמה.

רוב כתבי היד מימי הביניים אינם חתומים. מתוך אלה שכן, שמות של נשים נדירים מאוד, והמסקנה שנגזרה מכך הייתה שהעבודה נעשתה בעיקר בידי גברים. זו מסקנה שנשענת על מה ששרד, וזה בדיוק סוג ההיסק שממצא פיזי אחד יכול לערער.

בבדיקת אבנית משיניים של אישה שנקברה במנזר בדלהיים נמצאו גרגרים כחולים. שיטות שמזהות הרכב מינרלי קבעו שזהו לאפיס לזולי, ולא פיגמנט כחול זול יותר שהיה בשימוש נרחב.

הפיזור הוא שהכריע. הגרגרים לא נמצאו בשכבה אחת אלא פזורים לאורך שכבות שנבנו במשך שנים, כלומר החשיפה הייתה חוזרת ונמשכת. ההסבר שנותר עומד הוא שהאישה חידדה את קצה המכחול בשפתיה שוב ושוב, כלומר ציירה בעצמה, ובחומר היקר ביותר שהיה.

הסייג הוא שמדובר באדם אחד. הממצא מוכיח שאישה זו באה במגע חוזר עם הפיגמנט; הוא אינו מלמד כמה נשים עסקו בכך, באיזה היקף, או אם זו הייתה עבודתן העיקרית. מה שהוא כן משנה הוא נטל ההוכחה: ההנחה שנשים לא איירו כתבי יד יקרים כבר אינה ברירת המחדל שאפשר להישען עליה בלי ראיה.

wat. אישה אחת שנקברה במנזר לפני אלף שנה נשאה בשיניה את הפיגמנט היקר בעולם, וזה הספיק כדי לשנות מי נחשב מאייר.

wat wat

רוב כתבי היד מימי הביניים אינם חתומים, והנחת ברירת המחדל הייתה שגברים במנזרים הפיקו אותם. ממצא אחד בשן העביר נשים מהשוליים אל שולחן העבודה.

איך יודעים?

הגרגרים זוהו בעזרת שיטות אנליטיות שמזהות הרכב מינרלי, ונשללו הסברים חלופיים כמו נשיקה לכתבי יד מאוירים או שימוש רפואי. פיזור הגרגרים בשכבות האבנית התאים לחשיפה חוזרת לאורך שנים.

מבוסס על תצפיתמחקר שעבר ביקורת עמיתים

מה עדיין לא יודעים?

זהו ממצא מאדם אחד. הוא מוכיח שאישה זו באה במגע חוזר עם הפיגמנט, אך אינו מלמד כמה נשים עסקו בכך ובאיזה היקף.

למדתם משהו?

Science Advances· 2019

מכאן ממשיכים

למה הצהוב של ואן גוך הופך לחום ואי אפשר להחזיר אותו?פיגמנטמי ייצר סגול מלאכותי אלפיים שנה לפני התעשייה הכימית?פיגמנטאיך שרדו מגילות עור בנות אלפיים שנה במדבר?כתבי יד

רוצים עוד משהו ששווה לספר?

מתחילים בשלושה גילויים קצרים. בלי הרשמה ובלי לבחור הכול מראש.

תפתיעו אותי
על WatWat ואיך נבדקים המקורות