איזה ספר בן שש מאות שנה איש עוד לא הצליח לפענח?

כתב היד, המכונה כתב היד של וויניץ׳ על שם הסוחר שרכש אותו ב־1912, כתוב בשפה או בכתב שאף אחד לא זיהה. הוא כולל כמאתיים וארבעים עמודי קלף עם איורים של צמחים לא מוכרים, דיאגרמות אסטרונומיות ודמויות אנושיות במים. הטקסט מציית לתבניות סטטיסטיות שדומות לשפות טבעיות אמיתיות, כולל חוק דומה לחוק ציף שמתאר את תדירות המילים, מה שמרמז שהוא לא ג׳יבריש אקראי. גם קריפטואנליזה בידי צוותי פענוח מהמלחמה העולמית השנייה, ואף אלן טיורינג, לא הצליחה לפצח אותו.

מה שידוע בוודאות מצומצם ומוצק. תיארוך פחמן קבע את הקלף לתחילת המאה החמש־עשרה, והדיו מתאימה. כלומר אין מדובר בזיוף מודרני, ומישהו אמיתי השקיע עבודה רבה בכ־240 עמודים.

התוכן מוזר בעקביות: איורים של צמחים שאינם תואמים שום מין מוכר, דיאגרמות אסטרונומיות, ודמויות אנושיות בתוך מים וצינורות. החלוקה לפרקים נראית שיטתית, כמו ספר עיון, וזה חלק מן המשיכה.

הטיעון החזק ביותר לכך שיש כאן שפה מגיע מסטטיסטיקה. הטקסט מציית בקירוב לתבניות שמאפיינות שפות טבעיות, ובהן חוק שמתאר את תדירות המילים, וג׳יבריש אקראי אינו מתנהג כך. מנגד הוצעו מאז שיטות מכניות פשוטות שהיו זמינות בתקופה ומסוגלות לייצר טקסט עם אותן תכונות.

ומכאן שלוש אפשרויות שאי אפשר להכריע ביניהן: שפה לא מוכרת, צופן שאיש לא פיצח, או מתיחה מתוחכמת שנועדה להיראות כמו ספר סודי ונמכרה ביוקר. צוותי פענוח מקצועיים, ובהם אלן טיורינג, נכשלו, וכך גם כלי ניתוח מודרניים. וזו כנראה הסיבה האמיתית לקסם: אובייקט אחד שמסרב לכל הכלים שיש לנו.