האם עשר דקות הליכה אחרי ארוחה שונות מהליכה אחרת?

41 אנשים עם סוכרת סוג 2 קיבלו לסירוגין שתי הנחיות: ללכת חצי שעה ביום בזמן שנוח להם, או ללכת עשר דקות אחרי כל ארוחה עיקרית. היקף ההליכה הכולל דומה, אך ניטור רציף הראה תגובת סוכר נמוכה יותר אחרי ארוחות כשההליכה הייתה סמוכה אליהן. ההבדל בלט אחרי ארוחת ערב. זו תוצאה על תזמון פעילות, לא הוראה להחליף טיפול או לשנות תרופות בלי רופא.

הניסוי לא השווה הליכה להיעדר הליכה. בשתי התקופות המשתתפים התבקשו ללכת בערך חצי שעה ביום; ההבדל היה חלוקת ההליכה סביב הארוחות.

בניסוי מוצלב, ניטור רציף הראה תגובת סוכר נמוכה יותר אחרי הארוחות כשההליכה התחילה סמוך לסיומן. ממצא כזה רלוונטי לניהול סוכרת סוג 2, אך קצר מכדי ללמד על מניעת סיבוכים בעתיד.

ההבדל בין שתי ההנחיות אינו בכמות אלא בעיתוי, וזה מה שהופך את ההשוואה לנקייה. שתיהן עומדות בהמלצות הפעילות המקובלות, ושתיהן מסתכמות בערך באותו מספר דקות הליכה ביום. המשתנה היחיד הוא מתי ההליכה מתרחשת ביחס לארוחה.

המדידה נשענה על שני מכשירים. מד תאוצה אימת שהיקף התנועה בפועל היה דומה בשתי התקופות, ו ניטור סוכר רציף דגם את הסוכר כל חמש דקות לאורך שבוע, כך שאפשר היה לראות את עלייה לאחר ארוחה בנפרד לכל ארוחה. הסייג הוא גודל המדגם, כארבעים אנשים עם סוכרת סוג 2, ושתי תקופות של שבועיים בלבד.