מה דחף אלפי שנים אחורה את הגעת האדם לאמריקה?

ב־2021 פורסם תיארוך של טביעות רגליים אנושיות שנשתמרו בשולי אגם קדום בפארק הלאומי ווייט סנדס, שהצביע על נוכחות אנושית לפני 21 עד 23 אלף שנה. הממצא היה שנוי במחלוקת חריפה, ולכן נבדק שוב ושוב בשיטות נוספות. בדיקה נוספת שהשתמשה בבוץ עתיק מהאגם, בנוסף לזרעים ואבקנים, אישרה את הטווח.

עד לא מזמן התשובה נראתה מוסכמת: בני אדם הגיעו לצפון אמריקה לפני כשלושה־עשר עד שישה־עשר אלף שנה, אחרי שיא תקופת הקרח, כשנפתח מעבר בין יבשות הקרח. כל ממצא מוקדם יותר נחשד בטעות תיארוך.

הטביעות בווייט סנדס מציבות תאריך של לפני עשרים ואחת עד עשרים ושלושה אלף שנה, כלומר בתוך שיא תקופת הקרח, כשהמעברים היו חסומים. אם זה נכון, לא רק התאריך משתנה אלא גם השאלה באיזה מסלול הגיעו לכאן.

לכן הביקורת התמקדה בשיטה ולא בממצא. התיארוך המקורי נשען על זרעים של צמח מים, ואלה עלולים לספוג פחמן עתיק מן המים ולהיראות זקנים משהם, לעיתים באלפי שנים.

התשובה הייתה לתארך חומרים אחרים לגמרי, שכפופים להטיות שונות: אבקנים של צמחי יבשה ובוץ עתיק מן האגם, בשלוש מעבדות נפרדות, ובסך הכול חמישים וחמישה תיארוכים שהתיישבו על אותו טווח. זה מחזק מאוד, ואינו מסיים את הוויכוח, וחלק מן החוקרים עדיין חולקים עליו. ההערכה הזהירה היא שהנטל עבר עכשיו לצד השני.