השמש פולטת זרם מתמיד של חלקיקים טעונים שנקרא , מסיט את רובם הרחק מאיתנו. בקטבים הוא דווקא מכניס אותם פנימה לאורך קווי השדה. מה קורה להם כשהם מגיעים לאטמוספרה?
שם הם מתנגשים באטמוספרה ומעבירים להם אנרגיה, תהליך שנקרא . כשהאטום חוזר למצבו הרגיל הוא פולט את האנרגיה כאור בצבע מסוים. חמצן בגובה רב נותן אדום, חמצן נמוך יותר נותן ירוק, וחנקן נותן גוונים סגולים וכחולים.
הזוהר אינו אור שמגיע מן השמש אלא אור שנוצר כאן, באטמוספרה שלנו. מה שמגיע מן השמש הוא אנרגיה בצורת חלקיקים טעונים, והאטמוספרה היא שהופכת אותה לאור.
הדרך פנימה עוברת דרך המגנטיות. השדה המגנטי של כדור הארץ מסיט את רוב החלקיקים, אבל בקטבים קווי השדה צוללים אל תוך האטמוספרה, וחלקיקים נעים לאורכם ונכנסים. לכן הזוהר מופיע בטבעת סביב כל קוטב ולא באופן אחיד, ובסופה חזקה הטבעת מתרחבת דרומה.
מה שקורה בפגישה הוא פיזיקה של אטומים. החלקיק מעביר אנרגיה לאטום בגז, אלקטרון קופץ לרמה גבוהה יותר, ובחזרתו למטה נפלטת חבילת אור בדיוק בגודל ההפרש. מכיוון שכל גז מציע הפרשים משלו, הצבע מסגיר מי נפגע: חמצן בגובה רב נותן אדום, חמצן נמוך יותר ירוק, וחנקן גוונים סגולים וכחולים.
הגובה קובע לא פחות מן הגז. חלקיק חזק חודר עמוק יותר ומעורר שכבות נמוכות, ולכן צבע הוא גם מדד לאנרגיה. וההיבט המעשי אינו אסתטי: אותן סופות מסוגלות לשבש לוויינים, ניווט ורשתות חשמל, ולכן חוזים אותן כמו מזג אוויר, בטווח של ימים ספורים בלבד.
wat. הירוק מגיע מחמצן בגובה נמוך יחסית, והאדום מחמצן גבוה הרבה יותר.
wat wat
אותן סופות מגנטיות שיוצרות זוהר יכולות לשבש לוויינים, ניווט לוויני ורשתות חשמל, ולכן חוזים אותן מראש בתחום שנקרא .
איך יודעים?
הצבעים תואמים ידועים של מעברי אנרגיה בחמצן ובחנקן, שנמדדו במעבדה. לוויינים מודדים במקביל את זרם החלקיקים שמגיע מהשמש.
מה עדיין לא יודעים?
עוצמת הזוהר ומיקומו תלויים בפעילות השמש ואינם ניתנים לחיזוי מדויק יותר מכמה ימים מראש.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה לכוכב לכת אחד יש אטמוספרה ולאחר אין?אטמוספרה
למה החלק החיצוני של השמש חם יותר מהמשטח שמתחתיו?שמש
מה עוטף כוכב לכת שצדו האחד לוהט תמיד?אטמוספרה