ביקשו ממשתתפים לשבת לבד בחדר, בלי טלפון, ספר או משימה, ופשוט לחשוב. זה נשמע כמו הדבר הקל בעולם, ואולי אפילו נעים. שוב ושוב הם דירגו את זה כפחות נעים מכל פעילות חיצונית פשוטה. עד כמה פחות?
שוב ושוב אנשים דירגו את החוויה כפחות נעימה מפעילויות חיצוניות פשוטות. הישיבה נמשכה בין 6 ל־15 דקות בלבד. בניסוי מפורסם במיוחד, חלק מן המשתתפים העדיפו לתת לעצמם שכבר הכירו, במקום להמשיך להיות בלי גירוי חיצוני.
המשימה שהמשתתפים קיבלו פשוטה עד כדי כך שקשה לקרוא לה משימה: לשבת בחדר בין שש לחמש־עשרה דקות, בלי טלפון, בלי ספר ובלי שום דבר לעשות, ופשוט לחשוב.
התוצאה החוזרת הייתה שרבים לא נהנו. הם דירגו את החוויה כפחות נעימה מפעילויות חיצוניות פשוטות וטריוויאליות, ודיווחו על קושי להתרכז. זה חזר , גם בבית וגם במעבדה, וגם כשהורשו לבחור מראש נושא לחשוב עליו.
הניסוי שזכור הוא זה שהוסיף אפשרות. בחדר הייתה מכונה שנותנת שוק חשמלי חלש, שכל משתתף התנסה בו קודם ורובם אמרו שישלמו כדי להימנע ממנו. בתוך פרק הזמן לבד, חלק ניכר מהם לחצו בכל זאת לפחות פעם אחת.
הפרשנות הזהירה היא שלמוח קל יותר להיצמד לגירוי מבחוץ מאשר לנהל חוויה פנימית בלי עוגן, ושגם גירוי לא נעים הוא עדיין גירוי. זה מסביר למה שעמום שקט אינו בהכרח מנוחה. וחשוב לסייג: המשתתפים הגיעו בעיקר מאוכלוסיות מערביות, והמחקר אינו טוען שכל זמן לבד שלילי. תרגול, כוונה והקשר משנים את החוויה מאוד.
wat. לפעמים לא הפעולה חסרה לנו, אלא עצם הידיעה שמשהו מבחוץ מחזיק את תשומת הלב.
wat wat
המחקר מסביר למה שעמום שקט אינו תמיד מנוחה. למוח האנושי קל יותר להיצמד לגירוי מבחוץ מאשר לנהל , חוויה פנימית בלי עוגן.
איך יודעים?
המאמר איגד 11 ניסויים בתנאי מעבדה ובבית, עם דיווחי הנאה, קושי בריכוז ובחלק מהניסויים גם אפשרות לבצע פעולה לא נעימה אך זמינה.
מה עדיין לא יודעים?
יש כאן : המשתתפים היו בעיקר מאוכלוסיות מערביות, והניסוי לא אומר שכל זמן לבד הוא שלילי. אימון, הקשר ומטרה יכולים לשנות את החוויה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה קשה כל כך להגיד באיזה צבע כתובה המילה "כחול"?קשב
למה אתם קולטים את שמכם בחדר שאתם לא מקשיבים לו?קשב
איך אפשר להחמיץ גורילה שעוברת במרכז המסך?קשב