פסיכולוגיה

132 כרטיסי ידע בנושא פסיכולוגיה. קראו את הממצא בקצרה, ופתחו כרטיס כדי להבין איך הגיעו אליו ומה גבולות הידע.

הכרטיסים בנושא

• האם חתול הוא נוזל?

  בריאולוגיה, התחום שחוקר זרימה של חומרים, ההבדל בין מוצק לנוזל אינו מוחלט אלא תלוי בזמן: חומר נחשב נוזלי אם הוא מקבל את צורת הכלי בפרק הזמן שבו מסתכלים. זפת, למשל, זורמת לאורך שנים. ומה לגבי חתול?

  מקור: Ig Nobel Prize · ארכיון רשמי

• למה הקפה נשפך דווקא כשאתם הולכים קדימה?

  לנוזל בכוס יש תדר תנודה טבעי שתלוי בעיקר בקוטר הכוס, וכל צעד שאתם עושים נותן לו דחיפה קטנה. אם השניים מסתנכרנים, הדחיפות מתחברות. מה זה עושה לקפה?

  מקור: Ig Nobel Prize · ארכיון רשמי

• למה אנחנו כמעט אף פעם לא מתנגשים בהולכי רגל אחרים?

  רחוב עמוס אמור להיות תוהו ובוהו: עשרות אנשים שנעים בכיוונים שונים במהירויות שונות, בלי רמזורים ובלי נתיבים. בפועל התנגשויות נדירות מאוד. מה מונע אותן?

  מקור: Ig Nobel Prize · ארכיון רשמי

• מה קרה כשהריצו את אפקט דאנינג קרוגר על נתונים אקראיים?

  המחקר המקורי מ־1999 טען שאנשים עם ביצועים נמוכים מעריכים את עצמם גבוה מדי, מפני שאותו חוסר ידע מונע מהם לזהות את הטעות. ביקורות מאוחרות טענו שהבעיה אינה בפסיכולוגיה אלא בשיטה. מה הן הראו?

  מקור: Gignac & Zajenkowski, Intelligence

• כמה עדים באמת ראו את הרצח שהוליד את אפקט הצופה?

  רצח קיטי ג׳נוביז בניו יורק ב־1964 הפך לסיפור מכונן על אדישות עירונית, על פי כתבה שטענה ש־38 שכנים ראו את הרצח והתעלמו. הסיפור הזה הוליד תחום מחקר שלם. עשרות שנים אחר כך נבדק שוב. מה התברר?

  מקור: History.com

• האם תשימו לב אם האדם שאתם מדברים איתו יוחלף באחר?

  כולנו בטוחים שנשים לב אם האדם שמולנו יוחלף באדם אחר. כדי לבדוק את זה עצרו עוברי אורח בקמפוס, ובאמצע השיחה העבירו ביניהם שני פועלים שנשאו דלת והחליפו את השואל באדם אחר לגמרי. כמה מהם הבחינו?

  מקור: Simons & Levin, Psychonomic Bulletin & Review

• למה אנחנו מחבבים דברים רק בגלל שראינו אותם קודם?

  בסדרת ניסויים הראו למשתתפים צורות, מילים או פרצופים לא מוכרים, חלקם פעם אחת וחלקם פעמים רבות, ואז ביקשו לדרג עד כמה הם מחבבים כל אחד. לא היה בפריטים שום תוכן חיובי. מה קבע את הדירוג?

  מקור: Psychological Bulletin

• איך מספר אקראי לגמרי מזיז את ההערכה שלכם?

  לפני משתתפים סובבו גלגל מזל שהראה מספר, ואז שאלו אותם כמה אחוזים ממדינות אפריקה חברות באו״ם. המספר היה אקראי לגמרי, כולם ראו אותו נקבע מולם, ואין לו שום קשר לשאלה. מה הוא עשה לתשובות?

  מקור: Tversky & Kahneman, Science

• למה קשה כל כך להגיד באיזה צבע כתובה המילה "כחול"?

  נסו להגיד בקול רם את הצבע שבו כתובה המילה ״כחול״, כשהיא עצמה כתובה באדום. זו משימה פשוטה לגמרי, ובכל זאת רוב האנשים מגמגמים, מאטים וטועים. למה זה קשה?

  מקור: Journal of Experimental Psychology, Stroop 1935

• איבדתם מאה שקל ומצאתם מאה שקל. למה זה לא מתקזז בראש?

  הניסוי פשוט: מטילים מטבע, ובצד אחד אתם מפסידים מאה שקל ובשני מרוויחים מאה. חשבונאית זה הימור הוגן לחלוטין, וכמעט אף אחד לא מוכן לקחת אותו. כמה צריך להוסיף לצד הרווח כדי שיסכימו?

  מקור: Journal of Economic Perspectives

• מה הגרסה המוכרת של ניסוי מילגרם משמיטה?

  ב־1961 התבקשו משתתפים להפעיל מה שנראה להם כשוקים חשמליים הולכים וגוברים על אדם אחר, לפי הוראות של חוקר בעל מרות. התוצאה מצוטטת מאז כמספר אחד שמסכם את טבע האדם. מה המספר הזה מסתיר?

  מקור: American Psychological Association

• מה נשאר ממבחן המרשמלו כשבדקו אותו על פי עשרה ילדים?

  ילד בן ארבע הושאר לבד עם ממתק, והובטח לו שאם יחכה ולא יאכל אותו יקבל שניים. שנים אחר כך נמצא לכאורה שמי שהצליח לחכות הצליח יותר בחיים, וזה הפך לסיפור על השהיית סיפוקים ועל כוח רצון. ב־2018 חזרו על זה עם מדגם גדול ומייצג. מה נשאר?

  מקור: Association for Psychological Science

• איך מילה אחת בשאלה שותלת זיכרון של משהו שלא קרה?

  אליזבת לופטוס הראתה למשתתפים סרטון של תאונת דרכים, ואז שאלה חלק מהם באיזו מהירות נסעו המכוניות כשהן פגעו זו בזו, ואת האחרים כשהן התרסקו זו בזו. שבוע אחר כך נשאלו כולם אם ראו זכוכית שבורה. זכוכית שבורה לא הופיעה בסרטון כלל. מה הם ענו?

  מקור: Simply Psychology · Loftus & Palmer

• למה אתם קולטים את שמכם בחדר שאתם לא מקשיבים לו?

  קולין צ׳רי השמיע למשתתף שני מסרים בו זמנית, אחד לכל אוזן, וביקש שיחזור בקול על מה שנשמע באוזן אחת בלבד. בדרך כלל הם לא ידעו לומר כמעט כלום על האוזן המוזנחת. ואז החדירו לתוכה את שמם הפרטי. מה קרה?

  מקור: ידע מבוסס בפסיכולוגיה קוגניטיבית

• למה אותה כמות לימוד נקלטת טוב יותר כשמפזרים אותה?

  הרמן אבינגהאוס ניסה על עצמו לשנן רצפים של הברות חסרות משמעות, ומדד כמה חזרות נדרשות כדי לזכור אותן. אותה כמות חזרות, כך נדמה, אמורה לתת אותה תוצאה. ואז הוא פיזר אותן על פני ימים. מה השתנה?

  מקור: BrainFacts · Society for Neuroscience

• למה אותה חידת היגיון קלה פתאום כשמלבישים עליה סיפור?

  במשימת הבחירה של ווייסון מציגים ארבעה קלפים וכלל, ושואלים אילו קלפים צריך להפוך כדי לבדוק אם הכלל מופר. הטיית האישור דוחפת לבחור דווקא את הקלפים שמאשרים אותו. בניסוח מופשט רוב האנשים נכשלים. במבנה לוגי זהה בדיוק, בעטיפה אחרת, הם מצליחים. מה משנה את זה?

  מקור: Language Log · University of Pennsylvania

• למה מי ששילם מחיר מלא הגיע ליותר הצגות?

  הל ארקס וקתרין בלומר עצרו אנשים שקנו מנוי לסדרת הצגות, וחילקו אותם באקראי לשלוש קבוצות: מחיר מלא, הנחה קטנה, הנחה גדולה. ההנחה ניתנה בהגרלה ולא שיקפה שום הבדל בהצגות עצמן. מי הגיע ליותר הצגות?

  מקור: BehavioralEconomics.com

• מה המוח שלכם כבר יודע על מילה שברחה לכם?

  התחושה שמילה נמצאת ממש על קצה הלשון מרגישה כמו כישלון מלא של הזיכרון. כדי לבדוק אם זה נכון, הובילו אנשים למצב הזה בכוונה באמצעות הגדרות של מילים נדירות, ואז שאלו אותם מה הם כן יודעים. מה הם ידעו?

  מקור: Pomona College · Abrams & Davis

• איך אפשר להחמיץ גורילה שעוברת במרכז המסך?

  משתתפים צפו בסרטון של שתי קבוצות שמעבירות כדורים, והתבקשו לספור את המסירות של קבוצה אחת בלבד. באמצע הסרטון עבר בין השחקנים אדם בתחפושת גורילה, עצר לרגע והמשיך. כמה מהם דיווחו שראו אותו?

  מקור: Perception

• למה אנחנו זוכרים חוויה ארוכה לפי שני רגעים בלבד?

  משתתפים חוו פרק קצר ולא נעים של יד במים קרים, ולצדו פרק ארוך יותר שכלל את אותו קושי בדיוק ועוד תוספת במים מעט פחות קרים. אחר כך נשאלו על מה הם מעדיפים לחזור. מה הם בחרו?

  מקור: Psychological Science

• איך אפשר לגרום למוח לאמץ יד גומי כיד שלכם?

  המוח אמור לדעת איפה נמצאת היד שלכם, וזו אחת התחושות הבסיסיות ביותר. בניסוי מסתירים יד אמיתית, מניחים יד גומי במקום גלוי, ומעבירים מברשות על שתיהן באותו קצב בדיוק. מה קורה אז?

  מקור: Nature

• האם קבוצה יכולה לגרום לכם להכחיש מה שהעיניים רואות?

  סולומון אש הושיב משתתף בין שותפי ניסוי מבוימים, וכולם התבקשו לבחור איזה משלושה קווים שווה באורכו לקו מטרה. המשימה קלה עד כדי כך שלבד כמעט אי אפשר לטעות בה. ואז השותפים ענו פה אחד תשובה שגויה. מה עשה המשתתף?

  מקור: Psychological Monographs

• למה משפט שקרי מרגיש נכון יותר בפעם השלישית ששומעים אותו?

  באפקט האמת המדומה אנשים שנחשפים לאותה טענה כמה פעמים מדרגים אותה כמהימנה יותר, גם כשהיא שקרית ולא הצטברה שום ראיה חדשה בעדה. השאלה היא כמה חזרות בכלל צריך. כמה זה לוקח?

  מקור: Social Influence

• למה מדף שהרכבתם בעצמכם מרגיש שווה יותר מאותו מדף מוכן?

  קל להסביר את הגאווה על מדף שהרכבתם לבד בכך שהצלחתם במשימה. אבל התופעה נמדדה גם כשהתוצאה הסופית זהה לחלוטין למוצר שנבנה מקצועית, ואפילו אצל ילדים. אז מה בדיוק מעלה שם את הערך?

  מקור: Cognition

• למה אנשים שמחקים בטבעיות את שפת הגוף שלנו נעימים לנו יותר?

  כשאנשים משוחחים הם נוטים לחקות באופן לא מודע את הבעות הפנים, התנוחה והתנועות של בן השיח. אפשר לחשוב שזו רק תוצאה של קרבה קיימת. אבל אולי הכיוון הפוך. מה נמצא?

  מקור: Interpersona

• למה קשה לנו לשבת לבד בלי לעשות כלום?

  ביקשו ממשתתפים לשבת לבד בחדר, בלי טלפון, ספר או משימה, ופשוט לחשוב. זה נשמע כמו הדבר הקל בעולם, ואולי אפילו נעים. שוב ושוב הם דירגו את זה כפחות נעים מכל פעילות חיצונית פשוטה. עד כמה פחות?

  מקור: Science

• איך אנשים מסבירים בחירה שהם מעולם לא עשו?

  בדרך כלל אנחנו מרגישים שאנחנו יודעים בדיוק למה בחרנו. במחקר הזה משתתפים בחרו בין שתי תמונות לפי משיכה, ואז החוקרים הציגו להם בחשאי דווקא את התמונה שלא נבחרה, ושאלו למה בחרו בה. מה הם ענו?

  מקור: Science

• למה דייט חדש עשוי לעזור יותר מעוד ערב נעים ומוכר?

  ההנחה הרווחת היא שזמן איכות משותף מקרב בני זוג, ולא משנה במה בדיוק בילו אותו. כדי לבדוק אם החידוש עצמו הוא המרכיב הפעיל, נתנו לזוגות במעבדה משימה חדשה ומעט מגוחכת שבה היו קשורים זה לזה ושמייצרת עוררות פיזיולוגית, והשוו אותה למשימה מוכרת ופשוטה. מה נמדד אחריהן?

  מקור: Journal of Personality and Social Psychology

• האם חשבון בנק משותף באמת משנה משהו בנישואים?

  זוגות שבוחרים חשבון משותף אולי פשוט קרובים יותר מלכתחילה, ולכן אי אפשר להסיק מהם דבר. כאן כל 230 הזוגות נכנסו עם חשבונות נפרדים והוקצו באקראי. מה קרה להם לאורך הזמן?

  מקור: Journal of Consumer Research

• האם תינוק ראשון בהכרח פוגע בזוגיות?

  המעבר להורות מביא עייפות, חלוקת עבודה חדשה ופחות זמן זוגי, ולכן הירידה הממוצעת בסיפוק אינה מפתיעה. אבל גם זוגות שלא הפכו להורים משתנים עם השנים. מה באמת שייך ללידה?

  מקור: Frontiers in Psychology

• מה משתנה כשלא רק מרגישים תודה לבן הזוג אלא גם אומרים אותה?

  הכרת תודה בזוגיות נשמעת כמו נימוס, אבל היא גם מסמנת שמישהו הבחין במאמץ של האחר. כדי לבדוק אם זה משנה משהו, בני זוג דיווחו מדי יום במשך שבועיים על מחוות, תודה ותחושת קשר. מה נקשר למה?

  מקור: Personal Relationships

• מה חשוב יותר ממחווה רומנטית גדולה לאורך שנים?

  קל למדוד מחוות רומנטיות גדולות, וקשה הרבה יותר למדוד את התחושה השקטה שמי שחי איתך באמת מבין מי אתה. החוקרים קראו לה היענות נתפסת, ועקבו אחריה שנים ארוכות לצד מדדי רווחה. מה היא ניבאה?

  מקור: Journal of Marriage and Family

• מה יד של בן זוג עושה למוח שמחכה לאיום?

  המשתתפות שכבו בסורק מוח וידעו שלפעמים יקבלו שוק חשמלי קל, ובכל פעם החזיקו את יד הבעל, יד של גבר זר או שום יד. הגירוי היה זהה בכל שלושת המצבים. מה השתנה במוח?

  מקור: Psychological Science

• מה ילד לומד מההבדל בין ״אתה חכם״ ל״עבדת קשה״?

  שבח לאדם מתאר זהות, למשל ״את חכמה״, ושבח לתהליך מתאר פעולה, כמו ״ניסית דרך אחרת״. שניהם נשמעים תומכים באותה מידה. חוקרים צילמו משפחות בבית, סיווגו את השבחים, וחזרו לילדים שנים אחר כך. מה הבדיל ביניהם?

  מקור: Child Development

• מה בדיוק נעלם מהחדר כשזמן המסך של פעוט עולה?

  הוויכוח על מסכים מתמקד בדרך כלל בתוכן: מה הילד רואה ואם זה חינוכי. אבל בזמן שהמסך פועל קורה גם משהו אחר בחדר. מכשיר לביש הקליט יום ביתי שלם וספר את הסביבה הלשונית. מה נעלם משם?

  מקור: JAMA Pediatrics

• מה הופך הקראת סיפור לשיעור שפה בלי להרגיש כמו שיעור?

  הקראת סיפור נתפסת כפעילות שקטה שבה הילד מאזין והמבוגר קורא. אבל אפשר לקרוא גם אחרת: לשאול, לחכות לתשובה, להרחיב ולקשר למה שהילד מכיר. מה זה משנה באוצר המילים?

  מקור: Developmental Psychology

• האם טקס שינה קבוע משנה את הלילה גם בלי שיטת אימון?

  שיטות אימון שינה לתינוקות מעוררות ויכוח, ורוב ההורים מגיעים אליהן מתוך ייאוש. אבל אפשר לבדוק משהו קטן בהרבה: רק רצף קבוע של רחצה, מריחת קרם ופעילות שקטה, בלי שום הוראה לשנות תגובה בלילה. מה זה עושה?

  מקור: Sleep

• מה קורה כשמתייחסים לרגש של ילד כמידע ולא כהפרעה?

  אימון רגשי מתחיל בזיהוי הרגש של הילד, מתן שם, הקשבה ואישור החוויה, ורק אחר כך מציבים גבול או מחפשים פתרון. זה הפוך מן האינסטינקט של רוב ההורים. קבוצת הורים בהונג קונג למדה את הרצף הזה. מה השתנה אצלם?

  מקור: Developmental Psychology

• למה חשוב אם בני זוג צוחקים יחד ולא רק באותה שיחה?

  קל לספור כמה צוחקים בשיחה, וזה מה שבדרך כלל נמדד. אבל שני אנשים יכולים לצחוק הרבה באותה שיחה ובכל זאת לא לצחוק יחד אף פעם. החוקרות צפו בתזמון עצמו. מה נקשר לזוגיות?

  מקור: Personal Relationships

• למה התגובה לחדשות טובות חשובה לפעמים יותר מהחדשות עצמן?

  כשאדם משתף הצלחה, נדמה שהחדשות הן העיקר והתגובה היא נימוס. אבל אותה בשורה יכולה להיענות בהתלהבות, באדישות, בביקורת או בהסטת נושא. מה זה עושה לרגש שלו?

  מקור: Journal of Personality and Social Psychology

• האם חיבוק קצר לפני אירוע מלחיץ משנה את תגובת הגוף?

  משתתפים נדרשו להכניס יד למים קרים בזמן שמצלמה וצופה מעריכים אותם, משימה שמעלה לחץ חברתי. מחצית מן הזוגות התחבקו לפני כן במשך עשרים שניות, ואצל כולם נמדדו הורמון הלחץ, לחץ הדם וגם ההרגשה. מה מהם זז בכלל?

  מקור: PLOS ONE

• למה ויכוח זוגי אחרי לילה גרוע קשה יותר לפתרון?

  מחסור בשינה פוגע בוויסות רגשי וביכולת לקרוא את האחר, אבל לא ברור אם זה מחלחל עד לוויכוח בבית. ביומן של שבועיים נרשמו הלילות והעימותים, ובמעבדה צולמו שיחות על מחלוקת אמיתית. מה נקשר למה?

  מקור: Social Psychological and Personality Science

• מה מנבא זוגיות יציבה יותר: לא לריב או לדעת לצאת מהריב?

  מקובל לחשוב שזוגיות טובה נמדדת בכמה פחות רבים בה. החוקרים לא ספרו רק ביקורת וכעס בזמן ויכוח: מיד אחריו הם ביקשו מן הזוג לדבר על נושא שבו הסכימו, ובדקו מי מצליח להשאיר את הקונפליקט מאחור. מה ניבא יציבות?

  מקור: Psychological Science

• למה אותה הקרבה לזוגיות יכולה לקרב אדם אחד ולהרחיק אחר?

  ויתור על רצון אישי למען בן הזוג נשמע כמו דבר טוב בהגדרה. אבל אפשר לוותר כדי לשמח מישהו, ואפשר לוותר כדי למנוע ממנו לכעוס, ואלה שני דברים שונים לגמרי. מה זה משנה בפועל?

  מקור: Journal of Personality

• האם אפשר לאמן הורים לדבר כך שתינוק ילמד מהר יותר?

  פרנטיז הוא דיבור טבעי עם גובה צליל משתנה, קצב איטי והגייה ברורה. אבל המחקר לא ביקש מן ההורים רק לדבר בקול גבוה: הם שמעו קטעים מן ההקלטות בבית ולמדו לזהות רגעים שבהם התינוק משמיע קול והמבוגר משיב. מה זה שינה?

  מקור: PNAS

• האם מגע עור לעור בפגייה יכול להשאיר עקבות עשרים שנה?

  טיפול קנגורו משלב מגע עור לעור ממושך בין הורה לבין פג, הנקה ככל האפשר ושחרור מוקדם מן הפגייה עם מעקב. קל להראות שהוא עוזר בשבועות הראשונים, אבל קשה הרבה יותר לדעת אם נשאר ממנו משהו. אז חזרו למשתתפים עשרים שנה אחר כך. מה נמצא אצלם?

  מקור: Pediatrics

• איך הדרכת הורים על שינה ורגשות הגיעה עד למדד המשקל?

  ההדרכה לא ביקשה מתינוק לעשות דיאטה. אחיות ביקרו בבית ולימדו הורים לזהות אם בכי נובע מרעב, עייפות או צורך בהרגעה, להאכיל לפי סימני שובע ולעודד שגרות שינה ומשחק. בגיל שלוש נמדד מדד המשקל. מה נמצא?

  מקור: JAMA

• כמה פעמים צריך לפגוש ירק שנוא לפני שהטעם יכול להשתנות?

  הורים נוטים להפסיק להציע מזון אחרי כמה סירובים, בהנחה שהטעם כבר נקבע. כדי לבדוק, נבחר לכל ילד ירק שהוא לא אוהב, וקבוצה אחת קיבלה טעימה קטנה בכל יום בלי לדרוש מנה. כמה זמן לוקח לשנות דעה?

  מקור: Appetite

• האם שיטות שינה התנהגותיות פוגעות בהתקשרות של התינוק?

  הטענה הנפוצה נגד שיטות שינה התנהגותיות היא שהן פוגעות בקשר בין ההורה לתינוק, וזו טענה שאפשר למדוד. שתי גישות הושוו זו לזו, ונבדקו גם הירדמות, גם קורטיזול וגם סיווג ההתקשרות שנה אחר כך. מה נמצא?

  מקור: Pediatrics

• מה עושה לאנשים דקה אחת מול נוף עוצר נשימה?

  התפעמות היא התחושה מול משהו גדול מדי מכדי להכיל, שמאלצת אותנו לעדכן את קנה המידה שלנו. כדי לבדוק אם היא משנה התנהגות, חלק מן המשתתפים ראו נופי טבע יוצאי דופן וחלק תמונות רגילות. מה נמדד אחר כך?

  מקור: Frontiers in Psychology

• מה נשאר מ״תנוחת הכוח״ אחרי שבדקו מחדש את כל המחקרים?

  הרעיון פשוט ומושך: לעמוד שתי דקות בתנוחה פתוחה ורחבה לפני ראיון, וזה ישנה גם את מה שאתם מרגישים וגם את הכימיה בגוף. חוקרים אספו את כל הניסויים ובחנו את התפלגות התוצאות. מה שרד?

  מקור: Psychological Science

• מה באמת קורה כשמישהו מותקף ברחוב מלא עוברים ושבים?

  הניסויים המפורסמים על אדישות הקהל נעשו במעבדה, והשאירו את הרושם שככל שיש יותר אנשים מסביב כך פוחת הסיכוי שמישהו יעזור. חוקרים ניגשו לזה אחרת: הם לקחו הקלטות מצלמות רחוב מאירועי אלימות אמיתיים. מה רואים שם?

  מקור: Aggressive Behavior

• איך צילום במוזיאון יכול להשאיר לכם פחות זיכרונות?

  תמונה שומרת את המוצג, האצלה קוגניטיבית של הזיכרון לכלי חיצוני, אבל לא בהכרח את מה שנשאר ממנו בראש. בסיור מודרך התבקשו משתתפים לצלם חלק מן המוצגים ורק להתבונן באחרים, ואחר כך נבדק מה הם זוכרים מכל אחד. מה קרה לזיכרון של מה שצילמו?

  מקור: Henkel, Psychological Science

• רוצים לזכור מילה? מה יקרה אם תציירו אותה?

  כדי לזכור מילה אפשר לכתוב אותה, וזה נשמע כמו החזרה היעילה ביותר. ציור לוקח יותר זמן, דורש החלטות, ורובנו גם לא ממש יודעים לצייר. בשבעה ניסויים הושוו שתי הדרכים על אותן מילים בדיוק. מה נזכרו טוב יותר?

  מקור: Wammes et al., Quarterly Journal of Experimental Psychology

• לדבר לעצמכם בשם הפרטי באמת משנה את הרגש?

  דיבור עצמי מרוחק פירושו לפנות לעצמכם בשם או בגוף שלישי, כאילו אתם נותנים עצה לאדם אחר. זה שינוי זעיר בשפה שאינו דורש שום ויכוח עם המחשבות עצמן. מה הוא עושה לרגש?

  מקור: Kross et al., Clinical Psychological Science

• תינוקות באמת מעדיפים בובה שעוזרת על פני בובה שמפריעה?

  טענה מפורסמת גורסת שתינוקות כבר בשנתם הראשונה מעדיפים דמות שעוזרת לאחרת לטפס על פני דמות שמפריעה לה. זו אמירה גדולה על מוסר מוקדם, ולכן ההליך שוחזר מראש בעשרות מעבדות בחמש יבשות. מה יצא?

  מקור: ManyBabies, Developmental Science

• יותר אפשרויות על המדף באמת גורמות לכם לבחור פחות?

  הסיפור המוכר אומר שמבחר גדול משתק: עשרות ריבות על המדף גורמות לאנשים לצאת בלי לקנות. זה סיפור נוח ומצוטט מאוד, ולכן אוחדו עשרות תנאים ניסויים ונבדק מה הממוצע האמיתי. מה הוא היה?

  מקור: Scheibehenne et al., Journal of Consumer Research

• תקועים בלי רעיון. רבע שעה של ריצה תעזור?

  תקיעות יצירתית מרגישה כמו בעיה של מחשבה, לא של גוף. כדי לבדוק, צעירים הוקצו באקראי לרבע שעה של פעילות אירובית או לתנאי ביקורת, ולפני ואחרי הציעו שימושים חדשים לחפצים ופתרו בעיות תובנה. מה השתנה?

  מקור: Aga et al., Brain Sciences

• טלפון, מחשב וטלוויזיה יחד. האם זה באמת הופך אתכם למוסחים יותר?

  טענה מוכרת גורסת שאנשים שמשלבים כמה מסכים בו זמנית מתקשים יותר לסנן הפרעות, וזה נשמע נכון מדי מכדי לבדוק. שני ניסיונות שחזור הפיקו ארבעה עשר מבחנים חדשים, ואז אוחדו כל המחקרים יחד. מה נשאר מן הטענה?

  מקור: Wiradhany & Nieuwenstein, Attention, Perception, & Psychophysics

• הטלת מטבע היא באמת חמישים־חמישים, או שהיד מטה את התוצאה?

  הטלת מטבע נחשבת להגדרה של אקראיות, ולכן משתמשים בה להכרעות. מודל פיזיקלי חזה נדנוד ציר הסיבוב: היד מוסיפה נטייה זעירה, שתלויה באיזה צד היה למעלה בהתחלה. 48 אנשים הטילו מאות אלפי פעמים. מה יצא?

  מקור: Bartoš et al., Journal of the American Statistical Association

• הכלב מטה את הראש כשאתם מדברים. מה הוא עושה באותו רגע?

  כלב שמטה את הראש נראה כאילו הוא מנסה לשמוע טוב יותר, וזה ההסבר המקובל. אלא שאם זה נכון, כל הכלבים אמורים לעשות את זה באותה מידה. החוקרים עקבו אחרי ארבעים כלבים. מה הבדיל ביניהם?

  מקור: Sommese et al., Animal Cognition

• החתול לא מגיע כשקוראים לו. האם הוא לפחות מזהה את השם?

  חתול שלא מגיע כשקוראים לו נראה כאילו אינו מזהה את השם, אבל אולי הוא פשוט לא בא. כדי להפריד בין השניים, השמיעו לחתולים רצף מילים דומות ואז את שמם. מה קרה?

  מקור: Saito et al., Scientific Reports

• אמרו לכם שאתם לומדים חזותיים, כלומר שיש לכם סגנון למידה מועדף. האם צריך ללמד אתכם רק בתמונות?

  הרעיון נשמע הגיוני: לזהות אם תלמיד מעדיף לראות, לשמוע או לפעול, ואז ללמד אותו באותה דרך. אלא שכדי להוכיח את זה לא מספיק שהתלמיד יצליח, אלא שסוגים שונים יצליחו בשיטות שונות. מה נמצא?

  מקור: Clinton-Lisell and Litzinger, Frontiers in Psychology

• עז פוגשת תמונה של אדם מחייך ותמונה כועסת. למי היא ניגשת?

  לעזים הוצגו פנים לא מוכרות, שתי תמונות של אותו אדם, אחת שמחה ואחת כועסת, והן יכלו לגשת לאיזו שירצו. הוחלף גם צד ההצגה. מה קבע לאן הן ניגשו?

  מקור: Nawroth et al., Royal Society Open Science

• ישנתם רע בליל ירח מלא. האם הירח באמת אשם?

  הרבה אנשים נשבעים שהם ישנים רע בליל ירח מלא, וכותרות הודיעו שנמצאו פחות שינה עמוקה ועשרים דקות פחות שינה. זו טענה שקל לאהוב וקשה לבדוק. אז חזרו לנתונים של יותר מאלף נבדקים. מה נמצא?

  מקור: Cordi et al., Current Biology

• עד ראייה נשמע בטוח לגמרי. האם הביטחון שלו אומר משהו?

  המסר המקובל הוא שאין קשר בין ביטחון של עד ראייה לבין דיוק, ולכן ביטחון אינו ראיה. סקירה רחבה בדקה מתי בדיוק נמדד הביטחון הזה. מה יצא?

  מקור: Wixted and Wells, Psychological Science in the Public Interest

• כבשה ראתה תמונה של ברק אובמה מזווית חדשה. האם היא זיהתה אותו?

  שמונה כבשים למדו לבחור בין שני מסכים את פניהן של ארבע דמויות מפורסמות. ללמוד תמונה אחת אפשר גם בשינון, ולכן החוקרים סובבו את הראש בתמונה. מה קרה אז?

  מקור: Knolle et al., Royal Society Open Science

• פיל שומע אדם אומר אותו משפט. מה בקול מגלה לו אם להיזהר?

  משפחות פילים בקניה שמעו רמקול משמיע אותו משפט בדיוק בשפות של שתי קבוצות מקומיות, שאחת מהן מסוכנת להם יותר. אותן מילים, אותו רמקול, אותו מקום. מה הם שמעו שם?

  מקור: McComb et al., PNAS

• סוס רואה אדם מחייך ואדם כועס. האם הגוף שלו מגיב אחרת?

  סוסים חיים לצידנו אלפי שנים, ולכן אפשר לשאול אם הם קוראים הבעות פנים אנושיות. עשרים ושמונה סוסים ראו צילומים בגודל טבעי של גברים לא מוכרים, פעם מחייכים ופעם כועסים. מה קרה לגוף שלהם?

  מקור: Smith et al., Biology Letters

• דיונון רואה אוכל זמין עכשיו ומעדן שיגיע אחר כך. האם הוא מחכה?

  לוותר על אוכל שנמצא מולך עכשיו, בשביל אוכל טוב יותר שיגיע אחר כך, דורש לייצג מצב עתידי ולהתאפק. שישה דיונוני רוקחות למדו ששני תאים נפתחים אחרי עיכובים שונים. מה הם עשו?

  מקור: Schnell et al., Proceedings of the Royal Society B

• עורב מקבל כלי שאין לו שימוש עכשיו. האם ישמור אותו למחר?

  לשמור חפץ למחר דורש לדמיין מצב שעדיין לא קיים, וזו יכולת שמיוחסת בעיקר לנו. עורבים למדו שכלי מסוים פותח קופסת מזון, ואז הוצע להם הכלי כשהקופסה לא הייתה שם. מה הם עשו איתו?

  מקור: Kabadayi and Osvath, Science

• החתול שומע אתכם קוראים לו מחדר אחר. האם הוא באמת מזהה את הקול?

  חתול ששומע אתכם קוראים לו מחדר אחר ולא בא נראה כאילו לא זיהה. עשרים חתולי בית שמעו שלושה זרים קוראים בשמם ברצף, ואז את קול הבעלים. מה נמדד אצלם?

  מקור: Saito and Shinozuka, Animal Cognition

• חולדות שיחקו מחבואים עם אדם. האם הן הבינו מתי לחפש ומתי להסתתר?

  מחבואים דורש להחליף תפקידים, להבין מה השני רואה, ולשנות אסטרטגיה בהתאם. שש חולדות שיחקו מול חוקר בלי שום פרס מזון, רק דגדוג ומשחק. מה הן עשו?

  מקור: Reinhold et al., Science

• ברווזון ראה שני עצמים זהים מיד אחרי שבקע. איזו משפחה הוא יחפש אחר כך?

  ברווזון שזה עתה בקע נצמד למה שהוא רואה ראשון, וזו החתמה מוכרת. כאן הוא ראה זוג עצמים, למשל שני כדורים זהים או כדור וקובייה, ואז הוצגו לו זוגות חדשים לגמרי. אחרי מה הוא עקב?

  מקור: Martinho and Kacelnik, Science

• דבורה רואה פרח מזויף מתחת לזכוכית. איך היא לומדת למשוך אותו בחוט?

  פרח מלאכותי עם מי סוכר הונח מתחת ללוח שקוף, ורק חוט שחובר אליו בלט החוצה. כמעט אף דבורה לא פתרה את זה לבד. ואז נתנו להן לראות דבורה מאומנת. מה קרה?

  מקור: Alem et al., PLOS Biology

• עורב זיהה מסכה מסוכנת. איך הידיעה הגיעה לעורבים שלא פגשו אותה?

  חוקרים עטו מסכה קבועה בזמן שלכדו, סימנו ושחררו עורבים, ואז הסתובבו איתה במסלולים קבועים בלי לגעת בציפורים. עם השנים יותר עורבים נזפו במסכה, גם כאלה שמעולם לא נלכדו. איך הם ידעו?

  מקור: Cornell et al., Proceedings of the Royal Society B

• הצרעות בקן נראות דומות. איך אחת מזהה מי עומדת מולה?

  בקן צרעות כל הפרטים נראים דומים למדי, וזיהוי פרטני נחשב יכולת של חיות עם מוח גדול. לנקבות של צרעת הנייר יש כתמים צהובים ושחורים שמשתנים מפרט לפרט. מה הן עושות איתם?

  מקור: Tibbetts, Proceedings of the Royal Society B

• האם סיפור ספרותי אחד באמת משפר מיד הבנת אנשים?

  טענה מפורסמת גורסת שקריאת קטע קצר מספרות יפה משפרת מיד את היכולת לזהות רגשות וכוונות בעיניים. זו הבטחה גדולה מדקות ספורות, ולכן שלוש קבוצות מחקר חזרו עליה עם מאות משתתפים. מה יצא?

  מקור: Panero et al., Journal of Personality and Social Psychology

• מה עושה המוח כשספר משאיר אתכם במתח?

  מתח בספר נשמע כמו פחד מן הסוף: לא יודעים מה יקרה ולכן ממשיכים לקרוא. משתתפים קראו בתוך סורק את ״איש החול״ של הופמן, קטע אחר קטע, ודירגו את המתח שחוו. מה נדלק ברגעים המותחים?

  מקור: Lehne et al., PLOS ONE

• למה משקיעים מוכרים מניה שעלתה ושומרים מניה שנפלה?

  הפסד על הנייר מרגיש זמני כל עוד לא מוכרים, ומכירה הופכת אותו לסופי. כדי לבדוק אם זה באמת מה שמניע משקיעים, נבדקו אלפי חשבונות אמיתיים ונוכו הסברים חלופיים כמו איזון תיק ועלויות מסחר. מה נשאר אחרי הניכוי?

  מקור: Odean, The Journal of Finance

• האם ההשפעה של חופשה באמת נעלמת מיד כשחוזרים?

  כולם מכירים את התחושה שהחופשה מתאדה כבר ביום הראשון בחזרה, ובדיקות קצרות אכן מצאו שהרגיעה דועכת מהר. כדי לראות מה קורה לאורך שנים, מעקב בהולנד ליווה אנשים ובדק את הקשר בין תדירות החופשות לשביעות הרצון שלהם. מה התמונה הארוכה?

  מקור: Nawijn and Filep, Journal of Happiness Studies

• כמה זמן נשארת תחושת החופשה אחרי שחוזרים לעבודה?

  עובדים דיווחו שוב ושוב על בריאותם ורווחתם לפני חופשת קיץ ארוכה, במהלכה ואחריה, כך שאפשר לראות את כל העקומה. השיפור אכן הגיע. השאלה היא כמה זמן הוא נשאר. כמה זמן הוא החזיק?

  מקור: de Bloom et al., Journal of Happiness Studies

• למה יום חדש בטיול עשוי להרגיש טוב במיוחד?

  לא כל יום בחופשה מרגיש מיוחד באותה מידה. כדי להבין מה עושה את ההבדל, מטיילים מילאו יומן יומי ותיארו כמה מן הפעילויות היו חדשות להם ואיך הרגישו באותו יום עצמו. מה נקשר למה?

  מקור: Mitas and Bastiaansen, Annals of Tourism Research

• מה הופך נוף גדול ליראת־הוד ולא רק ליפה?

  הר מושלג, שמיים זרועי כוכבים או מבנה אדיר יכולים לעורר תחושה שקשה להכניס למילים, ובכל זאת לא כל נוף יפה מעורר אותה. סקירה של עשרות מחקרים חיפשה מה משותף דווקא למקרים שכן. מה חוזר בכולם?

  מקור: Yaden et al., systematic review

• למה משקיעים מוכרים רווח מהר אבל מחכים עם הפסד?

  הנטייה לממש רווח קטן מהר, ובמקביל לדחות מכירה בהפסד בתקווה שהמחיר יתאושש, נקראת אפקט המימוש. היא עולה כסף, ולכן מעניין מי דווקא לא נופל בה. חוקרים ניתחו נתוני כניסה ועסקאות מחשבונות מסחר. מה הבדיל?

  מקור: Sicherman et al., Journal of Economic Behavior & Organization

• מה הופך מניה ל״כרטיס לוטו״ בעיני משקיעים?

  מניית לוטו היא כינוי למניה שמציעה הסתברות קטנה לרווח עצום לצד סיכון גבוה. אם מה שמניע אותה הוא אופי המשקיע ולא נתוני החברה, אפשר לצפות שמניות כאלה יתנהגו יחד. מה נמצא?

  מקור: Kumar et al., Journal of Financial and Quantitative Analysis

• איך מוצר ממקום רחוק מחזיר מטייל לרגע אל הטיול?

  אחרי שחוזרים הביתה הטיול נשאר בתמונות בלבד, וגם הן מאבדות כוח מהר. תה, מזכרת או מאכל מן היעד הם דבר אחר: הם נכנסים לחיי היומיום. מה הם עושים לזיכרון?

  מקור: Chen et al., Tourism Management

• האם חיפוש באינטרנט משנה את מה שאנחנו טורחים לזכור?

  כשאנחנו יודעים שאפשר לחפש משהו שוב, אולי אין סיבה לטרוח לזכור אותו. מטא־אנליזה על ״אפקט Google״ בדקה מה קורה לזיכרון, לעומס הקוגניטיבי ולהערכת הידע העצמי. מה משתנה בפועל?

  מקור: Frontiers in Public Health meta-analysis

• למה רצף ארוך של אפשרויות עלול לגרום לנו לפסול יותר?

  מבחר גדול נשמע כמו יתרון, וכל אפשרות נוספת היא עוד הזדמנות למצוא התאמה. אלא שכל אפשרות גם מעלה את הציפייה למה שעשוי להגיע אחריה. מה קורה לאדם שעובר רצף ארוך של מועמדים?

  מקור: Pronk and Denissen, Social Psychological and Personality Science

• מה ילדים לומדים מן התנועה של כתיבת אות ביד?

  הקלדה דורשת לבחור מקש זהה בכל פעם, וכתיבה ביד דורשת לבנות את צורת האות בתנועה. כדי לבדוק אם התנועה עצמה מלמדת משהו, ילדי גן גרמנים למדו שמונה אותיות, חלקם בעט וחלקם במקלדת, ואז נבחנו. במה נמצא הבדל?

  מקור: Kiefer et al., Advances in Cognitive Psychology

• מתי קריאה מנייר מובנת טוב יותר מקריאה ממסך?

  קריאה במסך אינה תמיד גרועה מקריאה בנייר, ולכן שאלת היתרון הכללי כנראה אינה השאלה הנכונה. מטא־אנליזה של מחקרים לאורך שנים בדקה מתי בדיוק הפער מופיע. מה החזיק אותו?

  מקור: Delgado et al., Educational Research Review

• מה עוזר לילדים ללמוד במוזיאון מעבר ללחיצה על מסך?

  אינטראקטיביות במוזיאון נתפסת כמסך מגע עם כפתורים, וזה גם מה שקל להתקין. סקירה של עשר שנות מחקר חילקה את החוויה לשלושה קשרים שונים. מה מהם באמת עוזר לילד ללמוד?

  מקור: Andre et al., Learning Environments Research

• מתי החופשה משמחת יותר, לפניה או אחרי שחוזרים?

  מקובל למדוד את התועלת של חופשה במה שקורה אחרי שחוזרים, וזה נשמע מובן מאליו. אבל אדם שקנה כרטיס חי עם החופשה שבועות לפניה. מחקר על אלפי הולנדים מדד אושר בשתי הנקודות. מתי הוא היה גבוה יותר?

  מקור: Nawijn et al., Applied Research in Quality of Life

• איך מדריך הופך שיט שקט בטבע לחוויה משמעותית?

  הרפתקה איטית אינה תחרות להגיע רחוק או מהר, וקשה להסביר במה בדיוק היא שונה מטיול רגיל. בראיונות עם עשרה מדריכים בסקוטלנד התבקשו הם עצמם לתאר מה הם עושים שם. מה עלה מדבריהם?

  מקור: Farkić et al., Journal of Sustainable Tourism

• למה גם חופשה יפה אינה מרגיעה אדם שממהר כל הזמן?

  יש אנשים שממשיכים למדוד, להשוות ולמהר גם בחופשה, וקל להניח שהבעיה היא לוח הזמנים. מחקר על מאות משתתפים בדק את הקשר בין חוסר סבלנות לבין ההנאה, ומה עומד ביניהם. מה נמצא באמצע?

  מקור: Bryant and Yarnold, International Journal of Wellbeing

• האם עצם המגורים בחו״ל באמת הופכת אדם ליצירתי יותר?

  חותמת בדרכון אינה מלמדת לבדה דרך חשיבה חדשה, ובכל זאת מקובל לומר שנסיעות פותחות את הראש. בשלושה ניסויים התבקשו אנשים להיזכר בחוויה מתרבות אחרת, חלקם לתאר אותה וחלקם להסביר אותה. מה עשה את ההבדל?

  מקור: Maddux et al., Personality and Social Psychology Bulletin

• הקראה ממוחשבת עוזרת להבין טקסט, או רק מקריאה אותו?

  כלי טקסט־לדיבור משמיע את המילים בזמן שהתלמיד קורא אותן, וקל לחשוד שהוא פשוט קורא במקומו. אבל אם הפענוח צורך קשב, שחרור הקשב הזה אמור לעזור להבנה. מה נמצא אצל תלמידים עם קשיי קריאה?

  מקור: Journal of Learning Disabilities

• טאבלט באמת קשה יותר להבנה מדף מודפס?

  מסך של טאבלט דומה לספר הרבה יותר ממחשב שולחני: מחזיקים אותו ביד, אין עליו חלונות פתוחים, וגודלו דומה. לכן אפשר היה לצפות שהפער מול דפוס ייעלם. מה נמצא בפועל?

  מקור: Journal of Educational Psychology

• עד כמה אמפתיה של מטפל קשורה להצלחת טיפול?

  אמפתיה טיפולית אינה רק להיות נחמד, אלא ניסיון להבין במדויק את חוויית המטופל ולהגיב כך שהוא ירגיש מובן. קשה למדוד דבר כזה, ולכן נבדקו גם הערכות של מטופלים וגם מדדים טכניים של דיוק. מה ניבא הצלחה?

  מקור: Psychotherapy

• אם מגלים לכם שהעמיתים חוסכים לפנסיה, תחסכו יותר?

  עידוד חברתי נחשב לכלי יעיל: אם תספרו לאדם שרבים סביבו כבר עושים משהו, הוא ייטה להצטרף. בחברה אמריקאית שלחו לעובדים מכתבים שהקלו על הצטרפות לחיסכון פנסיוני, וחלקם כללו גם את הנתון הזה. מה קרה?

  מקור: The Journal of Finance

• אפשר להיקשר אפילו למידע שאין בו שימוש?

  אנחנו נוטים להעריך חפץ שכבר שייך לנו יותר מחפץ זהה שאינו שלנו. אבל מידע אינו חפץ: אי אפשר להחזיק בו, והוא נשאר אצלנו גם אחרי שמסרנו אותו. אז בדקו את זה עם עובדות חסרות שימוש. מה קרה?

  מקור: PNAS

• לימודי מוזיקה או שחמט משפרים גם מקצועות שלא תרגלנו?

  ילד שלומד נגינה משתפר בנגינה, וילדה שמשחקת שחמט משתפרת בשחמט. השאלה המעניינת היא אם האימון משפר גם דברים שלא תורגלו כלל, וזה מה שמכונה העברה רחוקה. מה קורה כשבודקים את זה?

  מקור: Current Directions in Psychological Science

• למה סיפור נשאר בראש אחרי שסוגרים את הספר?

  לפעמים משהו שקראנו חוזר למחשבות בלי שהתכוונו לכך, ולפעמים הטקסט נעלם ברגע שסגרנו אותו. כדי לבדוק מה עושה את ההבדל, אנשים קראו רצפי מילים, משפטים או סיפור שלם, ואז נשאלו מה עולה בדעתם. מה נשאר?

  מקור: Nature Communications

• האם חופשה עם מדיטציה משאירה משהו גם אחרי שחוזרים?

  תחושת הרעננות של חופשה רגילה נוטה לדעוך תוך ימים. במחקר עקבו אחרי אנשים שכבר הכירו מדיטציה: חלקם יצאו לנופש רגיל, חלקם תרגלו בתוכו, ואחרים שהו בריטריט אינטנסיבי. מה נשאר עשרה שבועות אחר כך?

  מקור: PLOS ONE

• למה לספר יחד על פסטיבל משנה את הזיכרון ממנו?

  כששני חברים נזכרים באותו אירוע, אחד מזכיר רגע שהשני שכח, ושניהם מסכימים בהדרגה על סיפור משותף. זה נשמע כמו שחזור, אבל ייתכן שזו בנייה. חוקרים ראיינו מבקרי פסטיבלים לבד ואז יחד. מה השתנה?

  מקור: Journal of Travel Research

• הליכה קשובה בטבע עוזרת יותר מאותה הליכה בעיר?

  קל להניח שדווקא העצים הם המרכיב שמרגיע בהליכה. כדי לבדוק, סטודנטים בבריטניה שסבלו מקשיי שינה חולקו באקראי להליכה קשובה בטבע או באותה הליכה בסביבה עירונית, שלושים וחמש דקות ביום במשך שבוע. מה הבדיל בין הקבוצות?

  מקור: Explore

• תג מחיר גבוה יכול לשנות את טעם היין עצמו?

  יין יקר עשוי להרגיש טעים יותר, וקל להסביר את זה בנימוס או בבושה להודות שלא. כדי לבדוק אם משהו באמת משתנה, משתתפים טעמו יינות זהים שהוצגו עם מחירים שונים בזמן שפעילות המוח שלהם נמדדה. מה נראה שם?

  מקור: Scientific Reports

• למה מחיאות כפיים מתפשטות בקהל גם כשהשכן הקרוב שותק?

  בסוף הרצאה אדם אחד מתחיל למחוא כפיים ואחרים מצטרפים, ומתבקש להניח שזה מתפשט מן השכן הקרוב. חוקרים תיעדו קהל אמיתי ובדקו כמה הסברים אפשריים להתפשטות. מה באמת מפעיל אדם למחוא?

  מקור: Journal of the Royal Society Interface

• כוח הרצון נגמר כמו סוללה?

  המודל הפופולרי אומר שכוח הרצון הוא משאב מתכלה: אחרי מטלה שדורשת שליטה עצמית נשאר לכם פחות, ובמטלה הבאה תיכשלו מוקדם יותר. היו חשדות להטיית פרסום, ולכן 23 מעבדות הריצו פרוטוקול אחיד שנרשם מראש. מה יצא?

  מקור: Perspectives on Psychological Science

• מה עשרים דקות של משחק מחשב בחדר מיון עושות לזיכרון של תאונה?

  התקבעות זיכרון טראומטי מתרחשת בשעות הראשונות שאחרי האירוע, ובשלב הזה הוא עדיין רגיש להפרעה. נפגעי תאונות דרכים בחדר מיון קיבלו תזכורת קצרה ואז שיחקו כעשרים דקות במשחק מחשב. מה קרה אחר כך?

  מקור: Molecular Psychiatry

• למדו אתכם שבקהל אף אחד לא יעזור. מה מראות מצלמות האבטחה?

  חמישים שנות מחקר לימדו שככל שיש יותר עדים, כל אחד מהם נוטה פחות להתערב. אלא שהשאלה שמעניינת קורבן אמיתי אינה מה יעשה עד בודד, אלא אם מישהו יעזור בסוף. אז ספרו התערבויות בקטעי וידאו אמיתיים. מה נראה שם?

  מקור: American Psychologist

• האמונה שאפשר להיות חכם יותר. כמה היא משנה בציונים?

  הרעיון שילד שמאמין שחוכמה מתפתחת עם מאמץ יצליח יותר מילד שמאמין שהיא קבועה הפך לתוכניות בבתי ספר בעולם כולו. שתי מטא־אנליזות בדקו בנפרד את עצם הקשר ואת ההתערבויות. מה נשאר?

  מקור: Psychological Science

• לחייך בכוח באמת משפר את מצב הרוח?

  הניסוי מ־1988 היה חכם: עט בין השיניים מפעיל את שרירי החיוך, ולמשתתף אומרים שזה מחקר על כתיבה בפה. הקריקטורות נראו לו מצחיקות יותר, וזה נכנס לספרי הלימוד. ואז שבע עשרה מעבדות חזרו על אותו פרוטוקול בדיוק. מה הראתה המטא־אנליזה שלהן?

  מקור: Perspectives on Psychological Science

• שתי שפות מחדדות את המוח? 891 מדידות מ־152 מחקרים

  הטענה אומרת שהתמרון המתמיד בין שתי שפות מאמן את מנגנוני הבקרה של המוח, וזה נשמע מאוד סביר. החוקרים אספו מאות גדלי אפקט ממאות מחקרים, כולל נתונים שמעולם לא פורסמו. מה נשאר?

  מקור: Psychological Bulletin

• אמרו לכם שישנתם מצוין. זה משפר ביצועים גם אם זה לא נכון?

  משתתפים חוברו לציוד שנראה כמו מכשיר מדידה, ונאמר להם שהוא מודד את איכות השינה של הלילה הקודם. אחר כך חלקם שמעו מספר גבוה מן הממוצע וחלקם נמוך, ושניהם היו מומצאים. מה קרה במבחנים?

  מקור: Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition

• אכזבה היא לקבל פחות ממה שציפיתם. חרטה היא משהו אחר. יש אותה גם לחולדה?

  אכזבה היא לקבל פחות ממה שציפיתם. חרטה היא להבין שפעולה אחרת שלכם הייתה מביאה תוצאה טובה יותר, וזה דורש לדמיין עולם חלופי. במשימה כלכלית חולדות דילגו על הצעה זולה ומיד נתקלו ביקרה. מה הן עשו?

  מקור: Nature Neuroscience

• האם זיכרון משתנה גם בלי שמישהו מטעה אתכם?

  17 משתתפים למדו את מיקומם של 168 חפצים, ואז שלפו אותם שוב על רקע חדש. במבחן מאוחר החוקרים הציגו את הרקע המקורי ושאלו איזו גרסה נשארה בזיכרון. איזה מיקום הם בחרו?

  מקור: Northwestern Now

• אפשר לשאול אדם חולם שאלה ולקבל תשובה?

  במעבדות שינה שאלו אנשים שאלות בזמן שחלמו חלום צלול, ועקבו אחר תנועות העיניים שלהם. האם אפשר לקבל תשובה מתוך חלום?

  מקור: Current Biology

• למה מנגינה מלפני הלידה משנה את תגובת התינוק אחריה?

  אותה מנגינה הושמעה שוב ושוב לעוברים בשבועות האחרונים של ההיריון, ואז לתינוקות אחרי הלידה. האם הם הגיבו לה אחרת?

  מקור: PLOS ONE

• האם אפשר לשמוע אם המים שנמזגים חמים או קרים?

  המשתתפים שמעו הקלטות של מים נמזגים לכלי, בלי לראות את המים עצמם. האם הצליל הספיק כדי להבחין בין חם לקר?

  מקור: Frontiers in Psychology

• האם מילה שנאמרה לידכם בשינה יכולה להשאיר זכר?

  מילים מסוימות הושמעו לאנשים בזמן שישנו, ולאחר מכן בדקו את הזיכרון ואת פעילות המוח. מה נשאר מן המילים בבוקר?

  מקור: Neuroscience of Consciousness

• האם חלום מסדר רעיונות מחדש גם בלי לפתור בעיה?

  חוקרים השוו בין אנשים שישנו בשנת REM לבין כאלה שנותרו ערים, סביב בעיית מילים. האם החלום שינה את הקשרים בין הרעיונות?

  מקור: Communications Biology

• מה קורה לנכונות לעזור אחרי לילה בלי שינה?

  אחרי לילה ללא שינה בדקו את נכונות המשתתפים לעזור וגם מדדים מוחיים. האם העייפות משנה את היחס לאנשים אחרים?

  מקור: PLOS Biology

• למה שיחה נגמרת כמעט תמיד בזמן הלא נכון?

  בני זוג לשיחה נשאלו כמה זמן רצו לדבר, ואז החוקרים מדדו את משך השיחה בפועל. עד כמה שני הזמנים תאמו?

  מקור: PNAS

• האם אפשר לקלוט פחד של אדם אחר דרך הריח?

  חוקרים אספו זיעה מאנשים במצב לחץ, ואז נתנו לאחרים להריח את הדגימות בלי לדעת מה מקורן. האם הם קלטו בהן סימן כלשהו?

  מקור: PLOS ONE

• מה משתנה בין שני מוחות כשהשיחה הופכת להודעות?

  אמהות ומתבגרים שוחחו פנים אל פנים ואז בהתכתבות, בזמן שמדדו את פעילות המוח. איזה הבדל הופיע בין שתי הדרכים לדבר?

  מקור: Scientific Reports

• האם אפשר לזהות פנים בלי לדעת מי רואים?

  אנשים שמתקשים לזהות פנים צפו בתמונות בזמן שמדדו אותות מוחיים. האם המוח הבחין במשהו שהמשתתפים עצמם לא זיהו?

  מקור: Brain

• האם צבע של רמז יכול לשנות את עוצמת הכאב?

  המשתתפים למדו לקשר צבעים שונים לגירויים חשמליים, ואז קיבלו גירוי זהה. האם הציפייה שינתה את תחושת הכאב?

  מקור: European Journal of Pain

• מי יותר סביר שייקח סוכריות מקערה של ילדים?

  ההנחה הנוחה היא שמצוקה דוחפת אנשים לקצר פינות, ושמי שיש לו פחות צריך לוותר על כללים. שני מחקרי שטח בצומת ובמעבר חצייה, וחמישה ניסויי מעבדה, בדקו את הכיוון ההפוך. מה נמצא?

  מקור: Proceedings of the National Academy of Sciences

• אחרי כוסית אתם מדברים שפה זרה טוב יותר? בדקו את זה

  רבים משוכנעים שכוסית משחררת את הלשון בשפה זרה, אבל אולי היא רק משחררת את הביקורת העצמית. כדי להפריד בין השניים, דוברי גרמנית שלמדו הולנדית שתו אלכוהול במינון נמוך או משקה בלי אלכוהול, ואז דיברו הולנדית. מי שפט אותם ואיך?

  מקור: Journal of Psychopharmacology

• כתבו את אותה מילה שוב ושוב. מה קורה אחרי כמה עשרות פעמים?

  דז׳ה וו הוא תחושה שמשהו חדש מוכר. ז׳אמה וו הוא ההפך: משהו מוכר לגמרי נראה פתאום זר, קרוב לרוויית סמנטיקה. כדי לייצר את זה במעבדה ביקשו ממשתתפים להעתיק מילה אחת שוב ושוב, עד שירגישו משהו מוזר. מה קרה להם?

  מקור: Memory

• המורה משועמם. זה מדבק?

  אם שעמום מדבק, אז מורה משועמם אמור לייצר כיתה משועממת. כדי לבדוק, נדגמו חוויות בזמן אמת אצל מורים ואצל תלמידים בו זמנית, ונבדק גם עד כמה התלמידים מזהים נכון מה המורה מרגיש. מה נקשר למה?

  מקור: British Journal of Educational Psychology

נושאים נוספים