הוויכוח על מסכים מתמקד בדרך כלל בתוכן: מה הילד רואה ואם זה חינוכי. אבל בזמן שהמסך פועל קורה גם משהו אחר בחדר. הקליט יום ביתי שלם וספר את הסביבה הלשונית. מה נעלם משם?
המחקר לא שאל רק אם מסך טוב או רע. מכשיר לביש הקליט יום ביתי שלם וספר את הסביבה הלשונית. בגיל 36 חודשים, כל דקה נוספת של מסך נקשרה בממוצע לפחות מילים, קולות במהלך היום. המסך עשוי להיות גם תוכן איכותי, אבל לפי , בזמן שהוא פועל הוא תופס דקות שבהן ילד ומבוגר יכלו להגיב זה לזה.
הוויכוח על מסכים לפעוטות מתנהל בדרך כלל סביב התוכן: מה הילד רואה, ואם התוכנית חינוכית. המחקר הזה שאל שאלה אחרת, מה קורה בדקות האלה כשהמסך דולק.
כדי לענות בלי להסתמך על דיווח הורים, מאתיים ועשרים משפחות באוסטרליה הקליטו ימים שלמים בבית במכשיר לביש, כל חצי שנה מגיל שנה ועד שלוש. התוכנה ספרה מילים של מבוגרים, קולות של הילד, ותורות שיחה הלוך ושוב.
בגיל שלוש, כל דקת מסך נוספת נקשרה בממוצע לפחות מכל השלושה, ובמיוחד לפחות תורות שיחה. זה המדד שנחשב החשוב ביותר להתפתחות שפה, מפני שהוא לוכד לא כמה מילים הילד שמע אלא כמה פעמים מישהו הגיב לו.
הסייג משמעותי. זהו קשר תצפיתי ולא ניסוי, ומשפחות שבהן יותר מסך נבדלות גם בדברים אחרים. המערכת זיהתה ולא ידעה מי צפה ומה הוצג, כך שטלוויזיה דולקת ברקע נספרה כמסך. מה שכן נובע מעשית אינו איסור אלא ניסוח אחר של השאלה: לא מה הילד רואה, אלא מה היה קורה באותן דקות אילו היה כבוי, והאם מבוגר משוחח איתו תוך כדי.
wat. זמן מסך בגיל הרך עשוי לעלות במחיר של החומר שהשפה נבנית ממנו: תורות שיחה עם אדם אחר.
wat wat
השאלה המעשית אינה רק מה הילד רואה, אלא איזו אינטראקציה נעלמת בזמן הצפייה והאם מבוגר משוחח איתו תוך כדי.
איך יודעים?
220 משפחות באוסטרליה הוקלטו בבית כל חצי שנה מגיל 12 עד 36 חודשים. החוקרים קודדו מסך והשוו אותו למדדי שיחה אוטומטיים.
מה עדיין לא יודעים?
זהו קשר תצפיתי ולא ניסוי. המערכת זיהתה רעש אלקטרוני ולא תמיד ידעה מי צפה או מה היה תוכן המסך.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה המוח שלכם כבר יודע על מילה שברחה לכם?שפה
האם טקס שינה קבוע משנה את הלילה גם בלי שיטת אימון?פעוטות
האם אפשר לאמן הורים לדבר כך שתינוק ילמד מהר יותר?שפה