מסתובבת טענה ששחמטאי בתחרות שורף כששת אלפים ביום, כמו רץ מרתון. משחק תחרותי אכן מעלה דופק, מתח וצריכת אנרגיה יחסית למנוחה. אבל דופק אינו קלוריות. כמה זה באמת?
אבל או בנשימה אינה מאפשרת לחשב לבדה כמה קלוריות נשרפו. מדידות ישירות יותר מצאו שההוצאה בזמן משחק קרובה בהרבה לפעילות בישיבה מאשר לריצה, ולכן המספר 6,000 הוא סיפור שנופח מעבר לראיות הזמינות.
הטענה ששחמטאי שורף 6,000 קלוריות ביום טורניר חזרה בעשרות כתבות, והיא קליטה מפני שהיא הופכת משחק יושב למאמץ גופני. כדי לבדוק אותה צריך לשאול לא כמה, אלא איך מדדו.
המקור הוא מדידה קצרה של תנועת בית החזה ושל דופק בזמן משחק, שהוכפלה ליום שלם. שתי הפעולות בעייתיות: הדופק עולה גם מאדרנלין בלי שהשרירים צורכים חמצן, והכפלה של רגע לחוץ לתשע שעות מניחה שיא מתמשך שאינו קיים.
כשמודדים ישירות, שמחשבת אנרגיה לפי חילופי גזים בפועל, ההוצאה בזמן משחק שחמט קרובה בהרבה לישיבה מרוכזת מאשר לפעילות גופנית. היא עולה, אבל בשיעור מתון.
הסייג הוגן לשני הכיוונים. הנתונים הישירים מעטים, נאספו על מעט שחקנים, ואינם מתארים כל שחקן או כל יום טורניר; מתח, משך משחק וכושר אישי משנים את התמונה. גם נכון שטורניר מתיש באמת, ושעייפות מנטלית היא תופעה אמיתית. מה שלא נכון הוא המספר, והשיעור שהוא מלמד הוא שמדד פיזיולוגי מעניין אינו בהכרח המדד שממנו אפשר להסיק את המספר שהכותרת מבטיחה.
wat. שחמט יכול להיות מלחיץ, אבל לחץ אינו הופך ישיבה לריצה של 6,000 קלוריות.
wat wat
זהו שיעור חשוב בקריאת נתוני ספורט: מדד פיזיולוגי מעניין אינו בהכרח המדד שממנו אפשר להסיק את המספר שהכותרת מבטיחה.
איך יודעים?
הטענה המקורית עשתה : קישרה מדידה קצרה של תנועת בית החזה להוצאה יומית. מחקרים עם קלורימטריה עקיפה, שמודדת חילופי גזים, מצאו עלייה מתונה בהרבה בזמן משחק.
מה עדיין לא יודעים?
הנתונים הזמינים מוגבלים, ואינם מתארים כל שחקן או יום טורניר. לחץ, תנועה, משך המשחק ומצב גופני יכולים לשנות את ההוצאה האישית.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם באמת יש אזורי טעם נפרדים על הלשון?מיתוסים
האם באמת יש אנשים "מוח ימני" ואנשים "מוח שמאלי"?מיתוסים
האם המקלדת באמת תוכננה כדי להאט אתכם?מיתוסים