בדרך כלל אנחנו מרגישים שאנחנו יודעים בדיוק למה בחרנו. במחקר הזה משתתפים בחרו בין שתי תמונות לפי משיכה, ואז החוקרים הציגו להם בחשאי דווקא את התמונה שלא נבחרה, ושאלו למה בחרו בה. מה הם ענו?
התופעה נקראת . רבים לא שמו לב להחלפה, וכשנשאלו למה בחרו, נתנו , הסברים משכנעים לבחירה שמעולם לא עשו.
המערך נראה תמים. המשתתף רואה שתי תמונות של פרצופים ומצביע על זו שמושכת אותו יותר. החוקר מניח את הקלפים על השולחן ומגיש לו בחזרה את הבחירה שלו, ומבקש להסביר מה מצא בה.
מה שקרה בפועל בחלק מן הסבבים הוא החלפה, בעזרת תרגיל קלפים פשוט: מה שהוגש היה דווקא הפרצוף שלא נבחר. וכאן מגיעה ההפתעה הראשונה, שכן רבים מן המשתתפים לא הבחינו בכך כלל.
ההפתעה השנייה גדולה יותר. הם לא רק לא שמו לב, הם גם הסבירו. הסברים מפורטים ומשכנעים על מה מושך בחיוך הזה, בעיניים האלה, באווירה הכללית. הסבר שלם ובטוח לבחירה שמעולם לא נעשתה.
המסקנה אינה שאנשים משקרים אלא שהסבר נבנה בדיעבד. אנחנו מקבלים תוצאה ומייצרים עבורה סיפור סביר, וחווים את הסיפור הזה כזיכרון של השיקול. הממצא חזר גם בטעימות מזון וגם בעמדות פוליטיות. ולסייג: מדובר במטלה פשוטה ומבוקרת, ובהחלטות חשובות, עם זמן ומידע, סביר שאנשים יזהו יותר.
wat. המוח לא תמיד מסביר את הבחירה שעשינו. לפעמים הוא מסביר את הבחירה שהונחה מולו.
wat wat
הממצא מטלטל את הביטחון שלנו ב. אינטרוספקציה אינה מהימנה כפי שנדמה: לא כל הסבר שאנחנו נותנים לבחירה הוא מדויק של התהליך שיצר אותה.
איך יודעים?
החוקרים השתמשו פיזית בין תמונות ובדקו כמה פעמים המשתתפים מזהים אי התאמה בין הכוונה המקורית לתוצאה שהוצגה להם.
מה עדיין לא יודעים?
הניסוי בדק מטלה פשוטה ומבוקרת. בבחירות חשובות, עם זמן ומידע רב יותר, אנשים עשויים לזהות יותר אי התאמות.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך מספר אקראי לגמרי מזיז את ההערכה שלכם?הטיות
למה מי ששילם מחיר מלא הגיע ליותר הצגות?הטיות
למה רצף ארוך של אפשרויות עלול לגרום לנו לפסול יותר?החלטות