איזו צורה עורב מזהה מהר יותר מאחרות?

חוקרים הציגו לשני עורבים קבוצות של צורות בעלות ארבע צלעות וביקשו מהם לבחור את החריגה. הצורות לא היו תמיד ריבועים: החוקרים בדקו סדירות גאומטרית ושינו אותה בהדרגה כדי לראות כיצד היא משפיעה על הדיוק. העורבים זיהו טוב יותר את החריגה כשהצורות האחרות היו סימטריות וסדורות יותר. זה מצביע על רגישות למבנה גאומטרי, אך אינו אומר שהם לומדים גאומטריה כמו תלמידים או שיודעים להגדיר ריבוע במילים. המדגם הזעיר מחייב זהירות בהכללה.

העורבים אומנו לבחור צורה יוצאת דופן מתוך מערך. בניסויי הבדיקה שונו היחסים בין זוויות וצלעות הצורות.

היתרון לצורות סדורות נשמר גם בבדיקות שהקטינו הסברים חלופיים פשוטים. עם זאת, הצלחה במשימה חזותית אינה זהה להבנה מושגית של משפטים גאומטריים.

המערך מבוסס על זיהוי החריג בקבוצה, וזו בחירה מתודולוגית חשובה: הציפור אינה לומדת שום כלל גאומטרי אלא רק לחפש את היוצא דופן מתוך שש צורות. לכן מה שהיא עושה אחר כך עם מרובעים חדשים אינו שינון.

שני ממצאים נושאים את הטענה. העברה מיידית פירושה שההצלחה הופיעה כבר בניסיון הראשון על חומר חדש, בלי עקומת למידה. ו אפקט הסדירות פירושו שהעורבים הצליחו יותר דווקא כשהשוני נגע בזוויות ישרות, במקבילוּת או בסימטריה. זו אינה סתם הבחנה חזותית אלא אינטואיציה גאומטרית, ואותה הטיה בדיוק נמדדה גם בבני אדם.