חוקרים אספו זיעה מאנשים במצב לחץ, ואז נתנו לאחרים להריח את הדגימות בלי לדעת מה מקורן. האם הם קלטו בהן סימן כלשהו?
שמונה תורמי זיעה התכוננו לנאום מלחיץ, והחוקרים אספו מהם דגימות בשלבים שונים של ללחץ. 31 אנשים אחרים נחשפו לדגימות בלי לדעת מה מקורן. מול זיעה ממצב הלחץ המהיר נמדדו שרירי פנים הדומים להבעת פחד ותגובה זריזה יותר לסיווג הבעות. הם לא בהכרח הרגישו פחד מודע; מדובר באפקט עדין בתנאי מעבדה.
הניסוי לא ביקש מאנשים לנחש מה אדם אחר הרגיש לפי ריח גופו. החוקרים אספו זיעה מתורמים בזמן הכנה לנאום והשוו את השפעתה לזיעה ממצבים אחרים.
אצל הנחשפים לזיעת הלחץ המהיר נמדדו שינויים זעירים בשרירי הפנים ודריכות במשימת זיהוי הבעות. זו תגובה הניתנת למדידה, לא הוכחה שכל אדם יכול ״להריח פחד״ ברחוב.
מה שהופך את ההשערה לבדיקה הוא פרט אנטומי. על נמצאו ל , שמשתחרר תוך שניות בתגובה לאיום. אם ההפרשה שיוצרת את ריח הפחד נשלטת דרך הקולטנים האלה, אז היא קשורה למסלול המהיר ולא לזה האיטי.
ההבחנה הזאת אינה טכנית בלבד. פועלת בשניות ומתאימה שימושי, שהרי ריח שמופיע רק אחרי רבע שעה כבר אינו עוזר למי שמריח אותו. המחקר סימן את המסלול המהיר כמקור, אך חשוב מה הוא אינו מראה: אין כאן הוכחה שבני אדם מפרישים ריח פחד כדי להזהיר אחרים, ולא נשלל שמדובר בתוצר לוואי שהמקבל פשוט למד לזהות.
wat. בדגימת זיעה של אדם לחוץ היה רמז ששינה תגובת דריכות אצל אדם אחר.
wat wat
מידע חברתי עשוי לעבור גם בערוץ כימי, אף שאיננו חווים אותו כ״ריח פחד״ ברור.
איך יודעים?
דגימות זיעה מתנאי לחץ שונים הושוו במדדי דופק, הזעה, פעילות שרירי פנים ומטלת זיהוי הבעות.
מה עדיין לא יודעים?
מספר התורמים היה קטן, והמחקר לא זיהה יחידה שאחראית לאפקט.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם אפשר לזהות מחלה רק מריח חולצה?ריח
מה קשה יותר למצוא כשסוגרים נחיר אחד?ריח
איך עלה מותקף מזמין את מי שיאכל את התוקף?ריח