הרופא ויליאם בין סימן ומדד את אותה ציפורן שוב ושוב במשך שלושים וחמש שנה. זה של , אבל כמעט אין מדידה רציפה כל כך על אדם חי. מה התברר?
המדידה נמשכה 35 שנה. השמאלי, קצב הצמיחה הממוצע ירד מ־0.123 מילימטר ביום כשהיה בן 32 ל־0.095 מילימטר ביום בגיל 67. זו ירידה של כמעט רבע. המחקר יוצא דופן בזכות אורכו, אבל הוא גם מזכיר את : מעקב מדויק מאוד אחר אדם אחד אינו מתאר בהכרח את כולם.
רופא סימן ומדד את ציפורניו שוב ושוב במשך שלושים וחמש שנה, מגיל שלושים ושתיים עד שישים ושבע.
המדד עצמו פשוט: מילימטרים ליום מסימון קבוע ועד הקצה. זה אחד המדדים הביולוגיים הקלים ביותר לחזור עליו בדיוק לאורך עשורים.
בציפורן האגודל השמאלי הקצב הממוצע ירד מקצת יותר משתים עשרה מאיות מילימטר ליום לפחות מעשר, ירידה של כמעט רבע.
הערך של מחקר כזה אינו בייצוגיות אלא בעקביות: השוואה חד־פעמית בין צעירים למבוגרים מערבבת הבדלי דורות בהבדלי גיל, וכאן הגיל הוא המשתנה היחיד שהשתנה. זהו מחקר עצמי של אדם אחד, ולכן אי אפשר להסיק ממנו את קצב הירידה הממוצע באוכלוסייה.
wat. במעקב של 35 שנה, ציפורן אגודל אחת האטה את צמיחתה בכמעט רבע בין גיל 32 לגיל 67.
wat wat
יכול לחשוף שינוי איטי שהשוואה חד־פעמית בין צעירים למבוגרים עלולה להחמיץ.
איך יודעים?
בין עקב אחרי צמיחת ציפורניו באופן חוזר מגיל 32 עד 67 ופרסם את סדרת המדידות המלאה.
מה עדיין לא יודעים?
זהו מחקר עצמי של אדם אחד, ולכן אי אפשר להסיק ממנו את קצב הירידה הממוצע באוכלוסייה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה קרה לזיכרון של עכברים זקנים כששינו את חיידקי המעי שלהם?הזדקנות
האם קיים יצור שיודע להתחיל את חייו מהתחלה?הזדקנות
איך מכרסם אחד שורד 18 דקות בלי חמצן?הזדקנות