איך דג יודע מה קרה לצבע עורו?

דג ההוגפיש משנה במהירות את מראה עורו. החוקרים בדקו את שכבות העור ומצאו תאים עם חלבון רגיש לאור דווקא מתחת לתאים שמפזרים פיגמנט. כשפיגמנט מתפזר הוא משנה את האור שמגיע לתאים שמתחתיו. כך ייתכן שהעור מקבל מידע על הצלחת שינוי הצבע. זהו מנגנון משוב שהמחקר מציע מתוך מבנה ותכונות אופטיות; החוקרים לא הוכיחו שהדג ״רואה״ את עצמו או שהמשוב לבדו מנהל את כל שינויי הצבע.

החוקרים מיפו חלבון חישה לאור בשם אופסין ובדקו היכן הוא יושב ביחס לתאי הפיגמנט.

הסידור והמדידות תומכים בהשערת משוב מקומי, אך זהו עדיין שלב בהבנת המערכת. ראייה מודעת של צבע עצמי אינה מסקנה מן הניסוי.

קולטן אור בעור נמצא אצל מינים רבים, והשאלה מה הוא עושה שם נותרה פתוחה. ההנחה המתבקשת הייתה שהוא חש את האור בסביבה, מעין עין פרימיטיבית פרושה על הגוף.

הארגון המרחבי מספר סיפור אחר. הקולטן יושב מתחת ל תאי פיגמנט, ו סינון לפי אורך גל פועל בדיוק נגד האור שהוא זקוק לו: כשהפיגמנט מתפזר הוא חוסם אותו, וכשהוא מתרכז האור עובר. לכן מה שהקולטן מודד אינו הסביבה אלא מצב העור עצמו, כלומר משוב חושי. הדג אינו רואה דרך עורו; עורו בודק אם שינוי הצבע אכן בוצע.