לעין האדם שלושה סוגי , ודי בכך כדי להבחין בין גוונים קרובים מאוד. יש שנים עשר, מן האולטרה־סגול ועד האדום הרחוק. אז אילפו אותו לבחור צבע והציגו לו זוגות גוונים. מה יצא?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
שנים־עשר אינם שנים־עשר צבעים. ההבחנה העדינה נולדת מן ההשוואה בין הקולטנים, והסרטן כנראה אינו משווה ביניהם אלא קורא את דפוס ההפעלה כולו בבת אחת. התוצאה היא זיהוי מהיר של צבע מוכר במקום מדידה מדויקת שלו.
כשאילפו אותו לבחור צבע מסוים ואז הציגו לו זוגות גוונים, התברר ההפך: הוא זיהה רק הפרשים גסים. המשמעות היא שהוא כנראה אינו משווה בין כמונו, אלא סורק בעיניו וקורא את דפוס ההפעלה כולו בבת אחת. זו אינה מדידת צבע מדויקת אלא זיהוי מהיר של צבע מוכר.
עין שרואה צבע אינה מודדת אותו ישירות. כל קולטן מגיב לטווח רחב של ומדווח רק כמה אור נכנס אליו, והצבע נולד מן ההשוואה: כמה הגיע לקולטן האדום לעומת הירוק לעומת הכחול. ההשוואה הזאת עדינה להפליא, ולכן שלושה קולטנים מספיקים לאדם כדי להפריד בין גוונים שנבדלים בכמה ננומטרים בלבד.
העין של סרטן גמל שלמה בנויה אחרת. היא מחולקת לשלושה חלקים, ובפס צר שבאמצע יושבים שנים־עשר סוגי קולטני צבע, מן האולטרה־סגול העמוק ועד האדום הרחוק. הפס הזה אינו קולט תמונה שלמה בבת אחת אלא סורק: העין מתנדנדת ומעבירה אותו על פני העצם, שורה אחר שורה. המעבדה שחקרה את החיות האלה היא שהחליטה לשאול מה בעצם יוצא מן המבנה הזה.
המבחן היה פשוט ואכזרי. אילפו את בעלי החיים לבחור אורך גל אחד תמורת מזון, ואז הציגו להם זוגות והלכו והצרו את ההפרש. אדם עומד בהפרש של כמה ננומטרים. הסרטנים איבדו את היכולת לבחור נכון כשההפרש ירד אל סביבות עשרים וחמישה ננומטר, ביצוע גס בהרבה מכל מה שהמבנה הרמיז עליו.
ההסבר שהציעו החוקרים הוא שהמערכת הזאת אינה מודדת צבע אלא מזהה אותו. שנים־עשר הערוצים יחד יוצרים חתימה, דפוס הפעלה שאפשר לקרוא בבת אחת ולהשוות לזיכרון, בלי החישוב שדורשת השוואה בין ערוצים. זה מוותר על דיוק וקונה מהירות, וזה מתאים לחיה שמזהה בן מין או טרף בשבריר שנייה. יש לה גם ערוץ שלנו אין כלל, , והיא משתמשת בו לסימון בני מינה. עבודות מאוחרות יותר חלקו על התוצאה, והוויכוח על המנגנון עדיין פתוח.
wat. לסרטן גמל שלמה שנים־עשר קולטני צבע ולאדם שלושה, ודווקא האדם מבחין בין גוונים קרובים הרבה יותר טוב.
wat wat
יותר חיישנים אינו בהכרח יותר רזולוציה. מה שקובע הוא מה המוח עושה עם האותות, ולא כמה ערוצים נכנסים אליו.
איך יודעים?
מבחני הבחנה בין אורכי גל, שבהם אילפו את בעל החיים לבחור בצבע אחד ואז הציגו לו זוגות של גוונים קרובים והלכו והצרו את ההפרש ביניהם.
מה עדיין לא יודעים?
הממצא נשען על מין אחד ועל מבחן אילוף במעבדה. עבודות מאוחרות יותר קיבלו בחלקן תוצאות שונות, והמנגנון עדיין שנוי במחלוקת.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איפה נמצאת הנקודה שאתם עיוורים לה כל הזמן?ראייה
האם אפשר ללמוד לכוון מבט אחרי שנים בלי ראייה?ראייה
איך דג יודע מה קרה לצבע עורו?צבע