הרעיון הופכות כל אדם למומחה חזר על עצמו עד שהפך לאמרה. בדקה אותו על עשרות מחקרים, וחישבה בכל תחום כמה מן השונות בביצועים אפשר לייחס לכמות התרגול. מה יצא?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
על שמונים ושמונה מחקרים מצאה שתרגול מסביר כחמישית מן הפער במוזיקה, וכרבע במשחקים. הוא תנאי ולא ערובה, והמדידה נשענת על זיכרון המשתתפים ואינה תופסת את איכות התרגול.
המטא־אנליזה כללה 88 מחקרים. היה גדול: במשחקים יצא כ־26 אחוזים, במוזיקה כ־21, בספורט כ־18, בלימודים ארבעה, ובמקצועות פחות מאחוז אחד. תרגול חשוב מאוד, אבל הוא חלק מן הסיפור ואינו כולו.
הרעיון שעשרת אלפים שעות הופכות כל אדם למומחה הפך לאמרה, והוא נשען על מחקר שבו נגנים מצטיינים אכן תרגלו יותר. בדרך הוא הפך למתכון.
מטא־אנליזה בדקה אותו על שמונים ושמונה מחקרים, וחישבה בכל תחום כמה מן הפער בין אנשים נע יחד עם כמות התרגול.
התוצאות משתנות לפי תחום: במשחקים כרבע, במוזיקה כחמישית, בספורט מעט פחות, בלימודים אחוזים בודדים, ובמקצועות פחות מאחוז. ההיגיון מאחורי הסדר הזה הוא כמה התחום קבוע וחוזר: במשחק החוקים אינם משתנים, ובעבודה יומיומית כמעט אי אפשר לתרגל את אותו דבר.
כלומר תרגול הוא תנאי ולא ערובה, והשאר יכול לכלול גיל התחלה, הוראה, מוטיבציה וגנטיקה. מדידת שעות נשענת ברובה על זיכרון המשתתפים, וגם איכות התרגול, ולא רק כמותו, קשה מאוד למדידה.
wat. ב־88 מחקרים, שעות התרגול הסבירו כרבע מהפער בין שחקנים וכחמישית מהפער בין נגנים. רוב הפער נשאר בלי הסבר.
wat wat
המספר עשרת אלפים הפך לעצה חינוכית שמחלקים להורים ולמורים. הנתונים אומרים שתרגול הוא תנאי, לא ערובה.
איך יודעים?
החוקרים אספו מחקרים שמדדו גם את וגם את רמת הביצוע בפועל, וחישבו בכל תחום בנפרד איזו התרגול נותן, כלומר כמה מהפער בין אנשים הוא מסביר.
מה עדיין לא יודעים?
מדידת שעות תרגול נשענת ברובה על זיכרון של המשתתפים. גם איכות התרגול, ולא רק כמותו, קשה מאוד למדידה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
כשהמספרים מלחיצים, מה קורה לזיכרון שעובד עכשיו?למידה
האם משחק קופסה יכול באמת ללמד הרגלי בריאות?למידה
אמרו לכם שאתם לומדים חזותיים, כלומר שיש לכם סגנון למידה מועדף. האם צריך ללמד אתכם רק בתמונות?למידה