משתתפים צפו בסרטון של שתי קבוצות שמעבירות כדורים, והתבקשו לספור את המסירות של קבוצה אחת בלבד. באמצע הסרטון עבר בין השחקנים , עצר לרגע והמשיך. כמה מהם דיווחו שראו אותו?
רבים מן הצופים לא דיווחו שראו אותו כלל. ספירת המסירות בלעה אותם עד כדי כך שאדם בתחפושת גורילה חצה את המסך בלי להירשם. העיניים קלטו את הסצנה, אבל הקשב היה מכוון למשימה אחרת. התופעה נקראת ומראה שראייה מודעת אינה צילום מלא של כל מה שמולנו.
המערך פשוט ומטעה בפשטותו. צופים רואים סרטון של שתי קבוצות שמעבירות כדורים, ומתבקשים לספור את המסירות של קבוצה אחת בלבד. המשימה דורשת מאמץ אמיתי, כי צריך לעקוב ולהתעלם בו זמנית.
באמצע הסרטון נכנס אדם בתחפושת גורילה, מתקדם למרכז התמונה, עוצר, מכה בחזהו ויוצא. הוא נוכח על המסך כתשע שניות. חלק ניכר מן הצופים אינו מדווח שראה אותו כלל.
זה אינו כשל בעין. האור נכנס, הרשתית קלטה, ובמובן הפיזיולוגי התמונה הייתה שם. מה שלא קרה הוא עיבוד מודע, מפני שהקשב היה מוקצה למשימה אחרת. ראייה מודעת אינה צילום של כל מה שמול העיניים אלא בחירה.
הראיה לכך שמדובר במשאב ולא בהיסח דעת היא שהחמצה גדלה ככל שהמשימה קשה יותר. ההשלכות מעשיות: נהג שעסוק בשיחה עלול לא לראות אופנוע, ובניסוי מפורסם אחד הוחדרה תמונת גורילה לסריקת ריאות ורוב הרדיולוגים לא דיווחו עליה. שיעור ההחמצה משתנה לפי ההוראות, הציפיות והדמיון בין האירוע למשימה.
wat. ספירת מסירות מדויקת יכולה לבוא במחיר של החמצת אירוע גדול במרכז התמונה.
wat wat
יש לזה בנהיגה, באבטחה, ברפואה ובכל מצב שבו משימה אחת מתחרה על הקשב.
איך יודעים?
בניסוי מבוקר החוקרים שינו את ואת בולטות האירוע ושאלו מיד אחר כך מה המשתתפים הבחינו בו.
מה עדיין לא יודעים?
שיעור ההחמצה משתנה לפי ההוראות, הציפיות והדמיון בין האירוע למשימה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה קשה כל כך להגיד באיזה צבע כתובה המילה "כחול"?קשב
למה אתם קולטים את שמכם בחדר שאתם לא מקשיבים לו?קשב
למה קשה לנו לשבת לבד בלי לעשות כלום?קשב