הראתה למשתתפים סרטון של תאונת דרכים, ואז שאלה חלק מהם באיזו מהירות נסעו המכוניות כשהן פגעו זו בזו, ואת האחרים כשהן התרסקו זו בזו. שבוע אחר כך נשאלו כולם אם ראו זכוכית שבורה. זכוכית שבורה לא הופיעה בסרטון כלל. מה הם ענו?
הקבוצה שנשאלה על ״התרסקות״ דיווחה שראתה זכוכית שבורה בשיעור כפול ויותר מהקבוצה השנייה. מילה אחת בשאלה הפכה שהשתלב בזיכרון.
הניסוי בנוי בשני שלבים, והשני הוא החשוב. בשלב הראשון ראו כל המשתתפים בדיוק את אותו סרטון של תאונת דרכים, ואז נשאלו באיזו מהירות נסעו המכוניות. לחלק נאמר ״כשהן פגעו זו בזו״, ולחלק ״כשהן התרסקו זו בזו״.
כבר כאן הופיע פער: קבוצת ההתרסקות העריכה מהירות גבוהה יותר בכשמונה־עשרה קילומטרים לשעה. אפשר היה לפרש את זה כנימוס או כהיסחפות אחרי ניסוח השאלה, כלומר שינוי בתיאור ולא בזיכרון.
השלב השני חוסם את הפרשנות הזאת. כעבור שבוע נשאלו כולם אם ראו זכוכית שבורה בסרטון. זכוכית שבורה לא הופיעה בו כלל, וקבוצת ההתרסקות דיווחה שראתה אותה בשיעור כפול ויותר. שבוע אחרי, כשאיש לא חזר על המילה, הפרט הזה כבר היה חלק מן הזיכרון.
ההסבר הוא שזיכרון אינו קלטת אלא שנבנה מחדש, ולכן פרט שנכנס אחרי האירוע משתלב בו בלי סימן מקור. ההשלכה המשפטית מיידית, וניסוח שאלה בחקירה עלול לייצר את התשובה. הסייג הוגן: זה נעשה במעבדה על צפייה בסרטון, ולא על חוויה אמיתית ומלחיצה שהאדם עצמו היה מעורב בה.
wat. זכוכית שבורה לא הופיעה בסרטון בכלל, אבל אנשים זכרו שראו אותה.
wat wat
הממצא שינה את היחס במערכת המשפט, והוביל לשינוי בדרך שבה חוקרי משטרה מנסחים שאלות כדי לא לזהם את .
איך יודעים?
הניסוי היה מבוקר: כל המשתתפים ראו בדיוק את אותו סרטון, וההבדל היחיד ביניהם היה מילה אחת בשאלה שנשאלה אחרי הצפייה.
מה עדיין לא יודעים?
הניסוי נערך בתנאי מעבדה על צפייה בסרטון, לא על חוויה אמיתית ומלחיצה, וייתכן שזיכרון של אירוע שהאדם עצמו היה מעורב בו מתנהג אחרת.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
עד ראייה נשמע בטוח לגמרי. האם הביטחון שלו אומר משהו?זיכרון
למה לספר יחד על פסטיבל משנה את הזיכרון ממנו?זיכרון
מה הופך ארוחה בטיול לזיכרון שנשאר שנים?זיכרון