המסר המקובל הוא שאין קשר בין ביטחון של עד ראייה לבין דיוק, ולכן ביטחון אינו ראיה. סקירה רחבה בדקה מתי בדיוק נמדד הביטחון הזה. מה יצא?
, שנבנה בהגינות בלי שמנהל המסדר ירמוז על התשובה, ביטחון גבוה נקשר לדיוק גבוה. אחרי משוב, שאלות חוזרות או מסדר מוטה, גם עד בטוח עלול לטעות. לכן חשוב לא פחות מעוצמתו.
המסר המקובל הוא שאין קשר בין ביטחון של עד לבין דיוק, וסקירה רחבה מצאה תמונה מדויקת יותר: הקשר קיים, אבל רק בתנאים מסוימים.
במסדר זיהוי ראשון שנבנה בהגינות, כלומר שכל הניצבים תואמים את התיאור ומי שמנהל אותו אינו יודע מי החשוד, ביטחון גבוה נקשר לדיוק גבוה.
מה שהורס את הקשר הוא מה שקורה אחר כך. אמירה כמו יפה, זה מי שחשדנו בו מעלה את הביטחון בלי לשנות דבר במה שנראה בפועל, וגם חזרה על השאלה מייצרת ודאות מתוך היכרות. אחרי משוב, שאלות חוזרות או מסדר מוטה, גם עד בטוח עלול לטעות.
לכן הרגע שבו מודדים את הביטחון חשוב לא פחות מעוצמתו: בתי משפט צריכים להתייחס אחרת לביטחון שנרשם מיד ולביטחון שגדל אחרי חזרות. המסקנה חלה בעיקר על מבוגרים ועל זיהוי ראשון בתנאים מוקפדים, והיא אינה הופכת ביטחון להוכחה.
wat. ביטחון של עד ראייה מועיל בעיקר כשהוא נרשם מיד במסדר הראשון, לפני שמשוב או חזרה משנים את הזיכרון.
wat wat
בתי משפט צריכים להתייחס אחרת לביטחון שנרשם מיד אחרי מסדר הוגן ולביטחון שגדל אחרי חזרות ומשוב.
איך יודעים?
הסקירה שילבה ניסויי פשע מבוימים , והשוותה בין זיהוי ראשוני בתנאים נקיים לבין הליכים שעלולים .
מה עדיין לא יודעים?
המסקנה חלה בעיקר על מבוגרים ועל זיהוי ראשון בתנאים מוקפדים. היא אינה הופכת ביטחון להוכחה ואינה חלה אוטומטית על הליכים לא הוגנים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך מילה אחת בשאלה שותלת זיכרון של משהו שלא קרה?זיכרון
למה אנחנו מחבבים דברים רק בגלל שראינו אותם קודם?זיכרון
למה אותה כמות לימוד נקלטת טוב יותר כשמפזרים אותה?זיכרון