הניסוי פשוט: מטילים מטבע, ובצד אחד אתם מפסידים מאה שקל ובשני מרוויחים מאה. חשבונאית זה הימור הוגן לחלוטין, וכמעט אף אחד לא מוכן לקחת אותו. כמה צריך להוסיף לצד הרווח כדי שיסכימו?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
בערך כפול, כלומר מאתיים מול מאה. היחס הזה חזר על עצמו על פני אלפי החלטות ועשרות מחקרים, וממנו נולד המונח סלידה מהפסד: הפסד נחווה חזק פי שניים בערך מרווח באותו גודל. שימו לב מה זה אומר על ההימור המקורי, שבו התוחלת היא אפס: מבחינה חשבונית אין שום סיבה לסרב לו, והסירוב מגיע מן האופן שבו אנחנו חווים את שני הצדדים ולא מן המספרים. הסייג: גודל האפקט משתנה לפי ההקשר, ויש ויכוח פתוח על יציבותו כשמנסחים את אותה שאלה בצורה אחרת.
הניסוי פשוט. מטילים מטבע: עץ ואתם מפסידים מאה שקל, פלי ואתם מרוויחים מאה. חשבונאית זה הימור הוגן לחלוטין, וכמעט אף אחד לא מוכן לקחת אותו. כדי שאנשים יסכימו לשחק, צד הרווח היה צריך לתפוח לכ־200 שקל, בערך פי שניים. כלומר הכאב של לאבד מאה שקול בערך לשמחה של להרוויח מאתיים. כהנמן וטברסקי הראו את זה ב־1979 והציעו במקומה את , וזה סתר את ההנחה באותו גודל שווים בדיוק, רק בסימן הפוך.
ההימור שבודק את זה פשוט ככל שאפשר. מטילים מטבע: בצד אחד אתם מפסידים מאה שקלים, בצד השני מרוויחים מאה. תוחלת אפס, סיכוי שווה, אין שום יתרון לצד כלשהו.
כמעט אף אחד אינו מוכן לשחק. וכשמעלים בהדרגה את צד הרווח ושואלים מתי זה נעשה מפתה, התשובה הטיפוסית מגיעה סביב מאתיים שקלים. כלומר הכאב של לאבד מאה שקול בערך לשמחה של להרוויח מאתיים.
זה סתר את ההנחה הכלכלית שרווח והפסד באותו גודל שווים בדיוק, רק בסימן הפוך. המודל שהציעו כהנמן וטברסקי ב־1979 מתאר עקומה שתלולה יותר בצד ההפסד, ושכל הערכה נעשית ביחס ולא במונחים מוחלטים.
ההשלכה היומיומית ברורה. מי שמחזיק במניה מפסידה ומסרב למכור אינו עושה חשבון גרוע, הוא פשוט לא מוכן להפוך הפסד על הנייר להפסד אמיתי. וזה גם מסביר למה ניסוח משנה: אותה עסקה עצמה נשמעת אחרת כשהיא מוצגת כהימנעות מהפסד ולא כרווח. גודל האפקט משתנה לפי ההקשר, ויש ויכוח פתוח על יציבותו בניסוחים שונים.
wat. כדי שאדם יסכים להמר על מאה שקל, הרווח האפשרי היה צריך להיות בערך כפול. ההפסד פשוט שוקל יותר.
wat wat
מי שמחזיק במניה מפסידה ומסרב למכור לא עושה חשבון גרוע, זה . הוא פשוט לא מוכן להפוך הפסד על הנייר להפסד אמיתי.
איך יודעים?
שאלו אנשים על הימורים בסכומים משתנים, ובכל פעם בדקו כמה צריך להגדיל את צד הרווח כדי שיסכימו לשחק. היחס שהתקבל חזר על עצמו על פני אלפי החלטות ועשרות מחקרים.
מה עדיין לא יודעים?
גודל האפקט משתנה לפי ההקשר, ויש ויכוח פתוח על עד כמה הוא יציב כשמנסחים את אותה שאלה בדיוק בצורה אחרת.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה מי ששילם מחיר מלא הגיע ליותר הצגות?כלכלה התנהגותית
איך מספר אקראי לגמרי מזיז את ההערכה שלכם?קבלת החלטות
למה אנחנו זוכרים חוויה ארוכה לפי שני רגעים בלבד?קבלת החלטות