טענה מוכרת גורסת שאנשים שמשלבים כמה מסכים בו זמנית מתקשים יותר , וזה נשמע נכון מדי מכדי לבדוק. הפיקו ארבעה עשר מבחנים חדשים, ואז אוחדו כל המחקרים יחד. מה נשאר מן הטענה?
מתוך 14 המבחנים רק חמישה תמכו בטענה, ורק שניים שרדו ניתוח מחמיר יותר. כשצירפו את כל המחקרים , נמצא קשר חלש בלבד. אחרי תיקון לכך שמחקרים קטנים וחיוביים מתפרסמים יותר, גם הקשר הזה כבר לא היה .
מחקר מוקדם ומפורסם טען שאנשים שמשלבים כמה אמצעי תקשורת מתקשים יותר לסנן הפרעות, והטענה הזאת התאימה לתחושה של כולם.
שני ניסיונות שחזור חדשים הפיקו ארבעה עשר מבחנים ודיווחו את כולם. מתוך 14 המבחנים רק חמישה תמכו בטענה, ורק שניים שרדו ניתוח מחמיר יותר.
כשצירפו את כל המחקרים למטא־אנליזה נמצא קשר חלש בלבד, ואחרי תיקון לכך שמחקרים קטנים וחיוביים מתפרסמים יותר הוא כבר לא היה מובהק.
כלומר הרגל מעצבן או עמוס אינו בהכרח הוכחה לפגיעה קבועה ביכולת הקשב. המדידה צרה משני קצותיה: השימוש נמדד בשאלון הערכה עצמית, והקשב נמדד במשימות מעבדה קצרות, ולכן אין כאן שלילה של השפעות אחרות בחיי היום־יום.
wat. ב־39 בדיקות של ריבוי מסכים והסחת דעת, הקשר החלש נעלם אחרי תיקון להטיית פרסום.
wat wat
הרגל מעצבן או עמוס אינו בהכרח הוכחה לפגיעה קבועה ביכולת הקשב.
איך יודעים?
שני מחקרי שחזור ומטא־אנליזה של 39 גדלי אפקט בדקו את הקשר בין לסינון מסיחים.
מה עדיין לא יודעים?
המחקרים בדקו משימות מעבדה קצרות ושאלוני שימוש, ולכן אינם שוללים השפעות אחרות של ריבוי מסכים בחיי היום־יום.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
יותר אפשרויות על המדף באמת גורמות לכם לבחור פחות?מטא־אנליזה
אמרו לכם שאתם לומדים חזותיים, כלומר שיש לכם סגנון למידה מועדף. האם צריך ללמד אתכם רק בתמונות?מטא־אנליזה
טאבלט באמת קשה יותר להבנה מדף מודפס?מסכים