מה המוח שלכם כבר יודע על מילה שברחה לכם?

זה אינו כישלון שלם של אחזור אלא אחזור חלקי. בניסויים שבהם הובילו אנשים למצב הזה בכוונה, על ידי הגדרות של מילים נדירות, התברר שהם מצליחים לנקוב באות הפתיחה, במספר ההברות ובמיקום ההטעמה של המילה החומקת, הרבה מעל רמת ניחוש אקראי. זה מלמד שהמוח מאחזר משמעות וצליל בשלבים נפרדים, וש"על קצה הלשון" הוא בדיוק המצב שבו המשמעות כבר הגיעה אבל הצליל עוד לא הושלם.

הרושם הראשוני הוא שמדובר בכישלון: המילה לא הגיעה. הממצא הופך את זה, ומראה שמדובר בהצלחה חלקית שנעצרה באמצע הדרך.

הדרך לבדוק זאת היא לייצר את המצב בכוונה. נותנים למשתתפים הגדרות של מילים נדירות, מחכים לרגע שבו הם חשים שהמילה על קצה הלשון, ואז, לפני שהם נזכרים, מבקשים מהם לנחש עליה דברים.

והם מנחשים נכון הרבה מעל רמת ניחוש: את האות הראשונה, את מספר ההברות ואת מיקום ההטעמה. כלומר בזיכרון זמינים חלקים מן הצליל, בלי הרצף המלא שמחבר אותם.

זה תומך במודל שבו הפקת דיבור עוברת בשני שלבים נפרדים: קודם נבחרת היחידה שנושאת את המשמעות, ורק אחריה נשלפת צורת הצליל. בדרך כלל כל זה רץ בפחות מחצי שנייה ואין דרך לראות אותו. מצב קצה הלשון הוא התקלה שחושפת את התפר. ההסתייגות היא שרוב המחקר נעשה על דוברי אנגלית, ובשפה כמו עברית, שבנויה על שורש ומשקל, ייתכן שמה שנשמר שונה.