
התחושה שמילה נמצאת ממש מרגישה כמו כישלון מלא של הזיכרון. כדי לבדוק אם זה נכון, הובילו אנשים למצב הזה בכוונה באמצעות הגדרות של מילים נדירות, ואז שאלו אותם מה הם כן יודעים. מה הם ידעו?
זה אינו כישלון שלם של אחזור אלא . בניסויים שבהם הובילו אנשים למצב הזה בכוונה, על ידי הגדרות של מילים נדירות, התברר שהם מצליחים לנקוב באות הפתיחה, במספר ההברות ובמיקום ההטעמה של המילה החומקת, הרבה מעל רמת ניחוש אקראי. זה מלמד שהמוח מאחזר משמעות וצליל בשלבים נפרדים, וש"על קצה הלשון" הוא בדיוק המצב שבו המשמעות כבר הגיעה אבל הצליל עוד לא הושלם.
הרושם הראשוני הוא שמדובר בכישלון: המילה לא הגיעה. הממצא הופך את זה, ומראה שמדובר בהצלחה חלקית שנעצרה באמצע הדרך.
הדרך לבדוק זאת היא לייצר את המצב בכוונה. נותנים למשתתפים הגדרות של מילים נדירות, מחכים לרגע שבו הם חשים שהמילה על קצה הלשון, ואז, לפני שהם נזכרים, מבקשים מהם לנחש עליה דברים.
והם מנחשים נכון הרבה מעל רמת ניחוש: את האות הראשונה, את מספר ההברות ואת מיקום ההטעמה. כלומר בזיכרון זמינים חלקים מן הצליל, בלי הרצף המלא שמחבר אותם.
זה תומך במודל שבו עוברת בשני שלבים נפרדים: קודם נבחרת היחידה שנושאת את המשמעות, ורק אחריה נשלפת צורת הצליל. בדרך כלל כל זה רץ בפחות מחצי שנייה ואין דרך לראות אותו. מצב קצה הלשון הוא התקלה שחושפת את התפר. ההסתייגות היא שרוב המחקר נעשה על דוברי אנגלית, ובשפה כמו עברית, שבנויה על שורש ומשקל, ייתכן שמה שנשמר שונה.
wat. המשמעות של המילה כבר הגיעה למוח. רק הצליל שלה עוד לא הושלם.
wat wat
התופעה מספקת חלון נדיר אל תוך שלבי הביניים של הפקת דיבור, תהליך שבדרך כלל רץ מהר מדי מכדי שנוכל להתבונן בו.
איך יודעים?
ברון ומקניל תיעדו את התופעה בשיטתיות: הביאו משתתפים למצב הזה בכוונה, ואז ביקשו מהם לנחש מאפיינים של המילה לפני שנזכרו בה.
מה עדיין לא יודעים?
רוב המחקר נעשה על דוברי אנגלית, ולא ברור עד כמה הפרטים המדויקים, כמו איזה מידע חלקי נשמר, זהים בשפות עם שונה כמו עברית.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
כתבו את אותה מילה שוב ושוב. מה קורה אחרי כמה עשרות פעמים?זיכרון
למה אנחנו מחבבים דברים רק בגלל שראינו אותם קודם?זיכרון
איך מילה אחת בשאלה שותלת זיכרון של משהו שלא קרה?זיכרון