← שלושה גילויים קצרים ב־WatWat
ילד קטן מנגן על פסנתר ביתי עם דף תווים פתוח
אומנות

כמו מנדרינית אותה הברה משנה משמעות לפי מנגינת הקול שבה נאמרה, ודובר כזה מתאמן מגיל אפס, בתוך , באבחנה בין . כדי לבדוק אם היכולת מתגלגלת גם אל מחוץ לשפה, השוו דוברי שפות טונליות, מוזיקאים ודוברי אנגלית בלי רקע מוזיקלי. מי הצטיין?

כן, גם בלי שיעור מוזיקה אחד בחיים
אין קשר בין שפת האם לאוזן

סקרנות נחשבת. הנה התשובה.

כן, וזה מה שהופך את הממצא למעניין. בסינית מנדרינית אותה הברה נושאת משמעות שונה לפי קו הגובה שבו נאמרה, ולכן הדובר מתאמן בהבחנה בגובה צליל מדי יום מגיל אפס, בלי שיעור מוזיקה אחד. בניסוי הם התקרבו לביצועי מוזיקאים מאומנים. הסייג: זו השוואה בין קבוצות ולא ניסוי, וקשה להפריד לגמרי בין השפה לבין חשיפה מוזיקלית מוקדמת והבדלים תרבותיים אחרים.

להרחבה:
נבדק בבני אדם

דוברי השפות הטונליות והמוזיקאים הצטיינו שניהם במשימות של זיהוי גובה והשוואה בין גבהים, ודוברי האנגלית בלי רקע מוזיקלי פיגרו אחריהם. כלומר אימון יומיומי בשפה מייצר יכולת דומה לזו שמייצר אימון מוזיקלי מכוון, אף שאיש לא התכוון לאמן אותה. בשפה כמו מנדרינית או וייטנאמית האבחנה הזו אינה מותרות אלא תנאי להבנת מילים.

בשפה טונלית ההבחנה בגובה צליל אינה תוספת אלא תנאי להבנה. דובר מנדרינית שלא יקלוט את קו הגובה ישמע מילה אחרת לגמרי, ולכן הוא מתאמן בה מדי יום מגיל אפס, בלי שיעור אחד.

המחקר השווה שלוש קבוצות במטלות של הבחנה בין גבהי צליל ושל זיכרון צלילי: דוברי שפות טונליות, מוזיקאים מאומנים, ודוברי אנגלית בלי רקע מוזיקלי. שתי הראשונות הצטיינו, והשלישית פיגרה אחריהן.

המשמעות אינה שדוברי סינית מוזיקליים יותר. המטלות בדקו רכיב אחד וצר, תפיסת גובה, ולא קצב, הרמוניה או ביטוי. מה שהן מראות הוא שאימון יומיומי בהבחנה מסוימת מחדד אותה, גם כשאיש לא התכוון לאמן דבר.

הסייג הוא שזו השוואה בין קבוצות ולא ניסוי. אי אפשר להגריל תינוקות לשפת אם, ולכן תמיד נשאר פתח להסברים אחרים: חשיפה מוזיקלית מוקדמת שונה, מערכות חינוך שונות, או נכונות שונה להתאמץ במטלה משעממת. הכיוון עקבי בכמה מחקרים, אבל גודלו המדויק אינו ידוע.

wat. בשפה שבה מנגינת ההברה קובעת את משמעותה, כל ילד מתאמן באוזן מוזיקלית בלי שאיש קרא לזה שיעור.

wat wat

זה מרמז שכישרון מוזיקלי אינו רק מתנה מולדת. גם שפת האם, שנרכשת בלי כוונה ובלי שיעורים, מעצבת את מה שהאוזן מסוגלת לתפוס.

איך יודעים?

המשתתפים ביצעו מטלות של הבחנה בין גבהי צליל ושל זיכרון צלילי, והתוצאות הושוו בין שלוש הקבוצות כמו גיל והשכלה.

נבדק בבני אדםמחקר שעבר ביקורת עמיתים

מה עדיין לא יודעים?

ההשוואה היא בין קבוצות ולא ניסוי מבוקר, וקשה להפריד לחלוטין בין השפעת השפה לבין הבדלים תרבותיים וחשיפה מוזיקלית מוקדמת.

למדתם משהו?

מכאן ממשיכים

למה דווקא הצלילים האלה נבחרו לסולם המוזיקלי ולא אחרים?מוזיקההאם קהל באולם באמת מזהה כינור סטרדיווריוס?מוזיקהלמה צמרמורת מגיעה רגע לפני השיא של השיר, ולא בשיא?מוזיקה

רוצים עוד משהו ששווה לספר?

מתחילים בשלושה גילויים קצרים. בלי הרשמה ובלי לבחור הכול מראש.

תפתיעו אותי
על WatWat ואיך נבדקים המקורות