אומנות

72 כרטיסי ידע בנושא אומנות. קראו את הממצא בקצרה, ופתחו כרטיס כדי להבין איך הגיעו אליו ומה גבולות הידע.

הכרטיסים בנושא

• האם קהל באולם באמת מזהה כינור סטרדיווריוס?

  לכינורות של סטרדיווארי וגוארנרי מיוחסת יכולת נדירה למלא אולם בצליל, ומחירם נקבע לפי זה. כדי לבדוק, נגנים ניגנו על כינורות עתיקים וחדשים מאחורי מסך, ומאות מאזינים דירגו בלי לדעת מה שמעו. מה הם בחרו?

  מקור: PNAS

• למה רקדנית בלט לא מסתחררת אחרי עשרים סיבובים?

  בתוך האוזן הפנימית יש תעלות מלאות נוזל שמודדות סיבוב. אחרי סיבוב מהיר הנוזל ממשיך לזוז, והמוח מפרש זאת כתנועה שכבר אינה קורית, וזו הסחרחורת. רקדנית בלט מסתובבת עשרים פעם ויוצאת יציבה. למה היא לא מסתחררת?

  מקור: Cerebral Cortex

• למה צמרמורת מגיעה רגע לפני השיא של השיר, ולא בשיא?

  דופמין הוא חומר שהמוח משחרר סביב דברים שהוא מסמן כמתגמלים, כמו אוכל או ניצחון. כשמדדו את מערכת התגמול של אנשים שמאזינים למוזיקה שמרגשת אותם, התברר שהיא נדלקת בשני זמנים נפרדים ולא באחד. מתי בדיוק?

  מקור: PNAS

• איך אבן כחולה בשיני נזירה שינתה את מה שידענו על כתבי יד?

  אולטרמרין הוא כחול עז שהופק מאבן לאפיס לזולי, שנכרתה באותה תקופה באפגניסטן בלבד והייתה יקרה כמו זהב. השימוש בו היה שמור לכתבי יד מפוארים. ואז נמצאו גרגרים שלו באבנית שעל שיני אישה. איך הם הגיעו לשם?

  מקור: Science Advances

• למה הצהוב של ואן גוך הופך לחום ואי אפשר להחזיר אותו?

  הצהוב שוואן גוך אהב נקרא צהוב כרום, תרכובת של עופרת וכרום שהומצאה במאה ה־19 והייתה זולה ובוהקת. היום חלק מן האזורים האלה נראים חום ירקרק. מה קורה לחומר, ולמה אי אפשר להחזיר אותו?

  מקור: Analytical Chemistry

• מה באמת הורס את "הצעקה" של מונק, ומה חשבו בטעות?

  בגרסת 1910 של הצעקה יש אזורים צהובים שמתלבנים ומתקלפים. ההנחה המקובלת הייתה שאור הוא האשם, ולכן הציור הוצג בתאורה נמוכה מאוד במשך שנים. ואז בדקו את הצבע בשיטות שאינן פוגעות בו. מה באמת הורס אותו?

  מקור: Science Advances

• מה מצאו בשכבה שמתחת למונה ליזה, במקום שאיש לא מסתכל בו?

  לפני שמציירים על לוח עץ מורחים עליו שכבת בסיס, ואיש אינו מסתכל בה אחר כך. כדי לדעת ממה ליאונרדו דה וינצ׳י הכין את שלו, לקחו דגימה מיקרוסקופית משכבת הבסיס של המונה ליזה ובדקו את הרכבה הכימי. מה מצאו שם?

  מקור: JACS

• איך ניסויים גרעיניים משנות החמישים חושפים זיופי אמנות?

  פחמן־14 הוא גרסה רדיואקטיבית של פחמן שנקלטת בכל צמח חי, וכמותה באוויר הייתה יציבה למדי. ניסויי הגרעין באטמוספרה בשנות החמישים והשישים הזניקו אותה לשיא חד, שיא הפצצה. מה זה עושה לבד של ציור?

  מקור: PNAS

• למה דוברי סינית מזהים גבהי צליל טוב יותר בממוצע?

  בשפה טונלית כמו מנדרינית אותה הברה משנה משמעות לפי מנגינת הקול שבה נאמרה, ודובר כזה מתאמן מגיל אפס, בתוך תקופה קריטית, באבחנה בין גבהי צליל. כדי לבדוק אם היכולת מתגלגלת גם אל מחוץ לשפה, השוו דוברי שפות טונליות, מוזיקאים ודוברי אנגלית בלי רקע מוזיקלי. מי הצטיין?

  מקור: PLOS ONE

• איך זמרת אופרה נשמעת מעל תזמורת שלמה בלי מיקרופון?

  קול אינו יוצא מן המיתרים ישר לאוויר: הוא עובר דרך הגרון והפה, וצורת החלל הזה מגבירה תדרים מסוימים ומחלישה אחרים. תזמורת שלמה מייצרת הרבה יותר אנרגיה מזמרת יחידה. איך היא בכל זאת נשמעת מעליה?

  מקור: HFSP Journal

• מי ייצר סגול מלאכותי אלפיים שנה לפני התעשייה הכימית?

  רוב הצבעים העתיקים הם מינרלים שנכתשו מן האדמה. הסגול הסיני הוא יוצא דופן: תרכובת של בריום, נחושת וסיליקון שאינה קיימת בטבע כלל. מישהו היה חייב לייצר אותה. איך עושים דבר כזה?

  מקור: Heritage Science

• מתי מישהו צייר סיפור בפעם הראשונה, ולא רק חיה בודדת?

  במערות באי סולאווסי יש ציורים של חיות ושל דמויות אנושיות בקומפוזיציה אחת, סצנה נרטיבית שמראה אירוע ולא רק פריט בודד. את הצבע עצמו אי אפשר לתארך, אבל מעליו הצטברה שכבת סידן. מה זה מאפשר?

  מקור: Nature

• אפשר לדעת מי הניח את היד על קיר המערה לפני 40 אלף שנה?

  בכמה מערות פרהיסטוריות יש טביעת יד שלילית, מתאר של כף יד שנוצר כשמישהו הצמיד יד לקיר וריסס סביבה פיגמנט. זו טביעה ישירה של אדם, ולכן ניסו להסיק ממנה מי היה שם, לפי יחסי אורך של אצבעות. כמה אפשר לדעת מזה?

  מקור: Scientific Reports

• איך יודעים שפסלי השיש הלבנים היו פעם צבעוניים?

  הדימוי של העת העתיקה כלבנה ומאופקת נובע פשוט מכך שהצבע התבלה. אבל אם לא נשאר צבע שאפשר לראות, לא ברור איך אפשר בכלל לדעת מה היה שם. איך מצלמים משהו שכבר אינו נראה?

  מקור: Heritage Science

• האם אפשר לזהות פולוק אמיתי לפי מתמטיקה של הטפטופים?

  טענה מפורסמת גרסה שבטפטופים של ג׳קסון פולוק יש חתימה פרקטלית ייחודית שאפשר למדוד, ולזיהוי ציור אמיתי יש משקל כספי ממשי. כדי לבחון את המדד עצמו, פיזיקאים ציירו ביד ציורים פשוטים שאינם דומים לפולוק כלל והעבירו גם אותם באותה מדידה. מה קיבלו?

  מקור: Physical Review E

• מה מצא צבע ארגמן על שרידי בד בערבה, ולמה זה נדיר כל כך?

  ארגמן הופק מבלוטה זעירה בגוף חלזונות ים, ונדרשו אלפי חלזונות לכמות קטנה של צבע, ולכן הוא היה סמל מובהק של שלטון ועושר. טקסטיל כמעט אינו שורד, אבל שימור במדבר עשה את שלו: היובש הקיצוני בעמק תמנע שימר שרידי אריג, ובסיבים חיפשו כימית את מולקולות הצבע. מה נמצא בהם?

  מקור: PLOS ONE

• מה הופך שיר מסוים לכזה שנתקע בראש שוב ושוב?

  כל אחד מכיר את השיר שלא יוצא מהראש, וקל להניח שזה פשוט השיר הכי פופולרי באותו רגע. כדי לבדוק, אספו מאלפי אנשים את השירים שנתקעו להם והשוו אותם לשירים פופולריים באותה מידה בדיוק שלא נתקעו. מה הבדיל ביניהם?

  מקור: Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts

• למה אנשים בוחרים מרצון להאזין למוזיקה שמעציבה אותם?

  עצב הוא רגש שאנשים מנסים להימנע ממנו, ובכל זאת רבים בוחרים במכוון במוזיקה שמעציבה אותם. בסקר נרחב התבקשו מאזינים לתאר אפיזודה אחרונה שבה מוזיקה ריגשה אותם לעצב. מה הם תיארו?

  מקור: PLOS ONE

• מה גילה מטען הגנטי שבשערו של בטהובן, ומה התברר כטעות?

  בטהובן ביקש במכתב שלאחר מותו ייחקרו מחלותיו ויפורסמו. כמעט מאתיים שנה אחר כך רוצף דנ״א משמונה קווצות שיער שיוחסו לו, ורק חלקן התאימו זו לזו ולמוצא שתועד. מה נמצא בהן?

  מקור: Current Biology

• האם ביקור במוזיאון פעם בחודש קשור לפחות דיכאון בגיל מבוגר?

  קל להניח שמי שהולך למוזיאון ולתיאטרון פשוט בריא ואמיד יותר מלכתחילה, ולכן גם פחות מדוכא. מעקב בן עשור שאל בתחילתו על תדירות הביקורים, ואחר כך בדק מי פיתח דיכאון, בבקרה על הכנסה, בריאות ובדידות. מה נשאר?

  מקור: The British Journal of Psychiatry

• האם יש אולם קונצרטים אחד שנשמע הכי טוב לכולם?

  הביקורת על אקוסטיקה, על זמן הדהוד ועל בהירות, נשמעת לעיתים כמו דירוג מוחלט, כאילו יש אולם שנשמע נכון יותר מכולם. כדי לבדוק, הוקלטה נגינה באולמות שונים בשיטה שמשמרת את תחושת המרחב, והושמעה למאזינים בתנאים מבוקרים. מה יצא?

  מקור: The Journal of the Acoustical Society of America

• למה דווקא הצלילים האלה נבחרו לסולם המוזיקלי ולא אחרים?

  כל צליל קולי מכיל תדר יסוד וגם סדרה של תדרים גבוהים ממנו, שנקראים הרמוניות. כדי לבדוק אם יש קשר בין זה לבין מוזיקה, ניתחו הקלטות דיבור וחילצו את יחסי התדרים שמופיעים בו, ואז השוו לסולמות. מה יצא?

  מקור: PLOS ONE

• האם באמת אפשר לדעת איך נשמעה מוזיקה יוונית לפני אלפיים שנה?

  רוב המוזיקה של העת העתיקה אבדה לגמרי, מפני שאיש לא רשם אותה בצורה שאפשר לקרוא היום. אצל היוונים המצב שונה: מעל מילות השיר נרשמו אותיות, ולצדן שרדו כתבי תיאורטיקנים יוונים שמסבירים מה כל אות מציינת. כמה מזה אפשר באמת לשחזר?

  מקור: Greek and Roman Musical Studies

• למה אדריכלים תלו שרשראות הפוכות כדי לתכנן כיפות אבן?

  אבן חזקה מאוד בלחיצה וחלשה מאוד בכפיפה, ולכן קשת אבן חייבת להיות בצורה שבה כל אבן רק נלחצת. לחשב את הצורה הזו קשה. שרשרת תלויה, לעומת זאת, מוצאת אותה מעצמה. איך אפשר להשתמש בזה?

  מקור: Proceedings of the Royal Society A

• איך קוראים מכתב סגור בלי לפתוח אותו?

  לפני מעטפות מודרניות, מכתבים רבים קופלו וננעלו כך שהנייר עצמו שימש גם מעטפה וגם אמצעי אבטחה. פתיחה פיזית הורסת בדיוק את העדות הזו. אז איך קוראים אותם בכל זאת?

  מקור: Nature Communications

• האם החיוך של המונה ליזה באמת מעורפל?

  הסיפור הרווח אומר שהחיוך של המונה ליזה מתחלף מול העיניים ואי אפשר להכריע מה הוא מבטא. כדי לבדוק את זה יצרו מן הפנים שמונה גרסאות שבהן זווית הפה שונתה מעט, והציגו את כולן לצופים בערבוב. כל צופה נאלץ לבחור בין שמח לעצוב, סיווג כפוי בלי אפשרות ביניים. איך סווג דווקא המקור?

  מקור: Scientific Reports

• האם פסלי השיש של העת העתיקה היו לבנים מלכתחילה?

  הדימוי של העת העתיקה כעולם של שיש לבן נבנה במוזיאונים של המאות האחרונות. על הפסלים עצמם נשארו שרידי צבע דקים מכדי לראות בעין, ולכן צילמו אותם בתאורה מיוחדת שמזהה חומרים לפי האור שהם פולטים בחזרה. מה עלה במיפוי?

  מקור: Heritage Science

• למה כמעט בכל שפה יש מילה לאדום לפני שיש לכחול?

  כמעט בכל שפה יש מילה לאדום לפני שיש מילה לכחול, וזה נכון בשפות שאין ביניהן שום קשר. קל להסביר את זה בעין, אבל העין זהה אצל כולם. חוקרים השוו איך דוברים בשפות שונות מתארים אותם לוחות צבע. מה יצא?

  מקור: PNAS

• למה שתי החצוצרות מהקבר המלכותי אינן נחשבות לזוג?

  שתי חצוצרות שנמצאו באותו קבר מלכותי נשמעות כמו התחלה של דואט, וכך הן מוצגות לרוב. אלא שאחת עשויה כסף והאחרת מסגסוגת נחושת, והן נמצאו בחדרים שונים. מה זה אומר עליהן?

  מקור: ג׳רמי מונטגיו: חצוצרות תות ענח אמון

• מה מגלות הידיים שמצוירות זו על גבי זו?

  במערת הידיים שבארגנטינה הקירות מלאים קווי מתאר של כפות ידיים, שנוצרו כשהצבע רוסס סביב יד אמיתית. חלק מן הציורים מונחים מעל ציורים קודמים. מה זה מלמד על המקום?

  מקור: אונסק״ו: מערת הידיים, ריו פינטורס

• האם הפסקה במוזיאון יכולה לשנות הורמון לחץ?

  עובדים הגיעו לגלריה במהלך יום עבודה ובילו בה כשלושים וחמש דקות, ולפני ואחרי מסרו דגימות רוק ודירגו לחץ. הקורטיזול ירד. אלא שקורטיזול יורד מעצמו במהלך היום. כמה מזה שייך לגלריה?

  מקור: Journal of Holistic Healthcare

• הפלייליסט שלפני האימון יכול לשנות את הביצועים שלכם?

  מקובל להאזין למוזיקה תוך כדי אימון, וזה קל להסביר. כאן המוזיקה התנגנה לפניו בלבד, ואז נמדדו הביצועים בלעדיה. מטא־אנליזה אספה את המחקרים האלה. מה נשאר מן ההשפעה?

  מקור: Silva et al., Frontiers in Psychology

• שירה במקהלה מעלה את הורמון הקשר? דווקא לא

  אוקסיטוצין מכונה לעיתים ״הורמון הקשר״, ולכן הגיוני לצפות שהוא יעלה אחרי שירה משותפת. אותם משתתפים שרו במקהלה ולבד, בסדר אקראי, תכנון צולב שבו כל אדם משמש ביקורת של עצמו, ונמדדו אצלם מצב רוח, קורטיזול ואוקסיטוצין. מה זז?

  מקור: Schladt et al., Frontiers in Human Neuroscience

• צריך לדעת לצייר כדי שהיצירה תרגיע את הגוף?

  מקובל להניח שיצירה מרגיעה את מי שיודע ליצור, ומלחיצה את כל השאר. כדי לבדוק, מבוגרים קיבלו חומרי יצירה ובחרו בעצמם קולאז׳, חימר או ציור, ונמדדה אצלם רמת הורמון הלחץ לפני ואחרי. מה השתנה, ואצל מי?

  מקור: Kaimal et al., Art Therapy

• הסונטה של מוצרט באמת מפחיתה התקפים אפילפטיים?

  הטענה שמוזיקה של מוצרט, ובייחוד הסונטה K448, מפחיתה פעילות אפילפטית קיבלה תהודה גדולה ונכנסה גם לייעוץ רפואי. כדי לבדוק אותה, אוחדו שמונה מחקרים, והורצו שילובים רבים של החלטות ניתוח, מטא־אנליזת מולטיוורס. מה נשאר?

  מקור: Oberleiter & Pietschnig, Scientific Reports

• למה שיר צפוי לגמרי משעמם, אבל שיר מפתיע לגמרי מתיש?

  שיר צפוי לגמרי משעמם, ושיר מפתיע לגמרי מתיש, ולכן ברור שיש איזה אמצע. כדי למצוא אותו, מודל חישב עד כמה כל צליל צפוי לפי מה שנשמע לפניו, ואנשים דירגו כמה אהבו. איפה נמצא השיא?

  מקור: Gold et al., Journal of Neuroscience

• כמה רגשות שונים מוזיקה יכולה לעורר בלי לומר מילה?

  מקובל לתאר רגש מוזיקלי בשני צירים בלבד, נעים ומעורר. כדי לבדוק אם זה מספיק, יותר מאלפיים וחמש מאות משתתפים מארצות הברית ומסין האזינו לאלפי קטעים ודירגו מה כל אחד עורר בהם, השוואה בין־תרבותית ישירה. כמה ממדים באמת צריך?

  מקור: Cowen et al., PNAS

• מה קרה כשהאייל המוזהב נעצר מול אורח בסעודה?

  בסביבות 1620 יצר יואכים פריס מאוגסבורג אוטומט, פסל מכני של האלה דיאנה על אייל, ומנגנון נסתר בבסיס הניע אותו על שולחן הסעודה. גוף האייל היה חלול וראשו ניתן להסרה. מה קרה כשהוא נעצר מול אורח?

  מקור: The Metropolitan Museum of Art

• מה עשתה קופסת העץ הזאת לפני שהמציאו צילום?

  קמרה אובסקורה, בלטינית ״חדר חשוך״, היא קופסה אטומה עם עדשה: האור נכנס דרכה ומקרין תמונה על משטח בצד השני. התמונה מופיעה, אבל היא אינה נשארת. מה עשו איתה לפני שהומצא הצילום?

  מקור: The Metropolitan Museum of Art, Heilbrunn Timeline

• איך צילמו תשע תנוחות שונות על לוח צילום אחד?

  צילום דאגרוטיפ יוצר דימוי יחיד על לוח נחושת מצופה כסף, ואי אפשר להדפיס ממנו עותקים. בסביבות 1850 צילמו סאות׳וורת והוז אישה אחת בתשע זוויות שונות, כולן על אותו לוח. איך עושים דבר כזה?

  מקור: The Metropolitan Museum of Art

• למה עין של טווס מחליפה צבע כשזזים סביבה?

  פיגמנט הוא חומר שבולע אורכי גל מסוימים, ולכן הצבע שהוא נותן אינו משתנה עם הזווית. עין של טווס דווקא כן משתנה כשזזים סביבה, וזה אומר שהצבע שלה אינו בא מפיגמנט. מאיפה הוא בא?

  מקור: RSC Advances

• הכנפיים כחולות, אבל כמעט אין בהן צבע כחול. איך?

  צבע רגיל נוצר כשפיגמנט בולע חלק מאורכי הגל ומחזיר אחרים. בכנפי פרפר המורפו כמעט אין פיגמנט כחול, והן מן הכחולות ביותר בטבע. מאיפה הצבע?

  מקור: Giraldo et al., Journal of Experimental Biology

• איך אבן כחולה רחוקה הפכה לצבע יקר בציור?

  לפיס לזולי היא סלע כחול שמכיל את המינרל לזוּריט, והוא הגיע לאירופה ממקורות רחוקים באסיה. אבל ריסוק האבן לבדו נותן אבקה אפרפרה ולא כחול עז. מה היה צריך לעשות כדי להוציא ממנה צבע?

  מקור: ChemTexts

• למה כלי חרס עתיק משמיע שריקה כשמטים אותו?

  כלי השריקה מדרום אמריקה נראה כמו פסל קרמי רגיל עם פייה, בלי שום חלק נע ובלי מיתר. ובכל זאת די להטות אותו כדי שישמיע צליל. איך זה עובד?

  מקור: The Metropolitan Museum of Art

• האם ספוילר באמת הורס כל סיפור לפני שקראתם אותו?

  הטענה שספוילר אפילו משפר סיפור נעשתה מפורסמת בעקבות ניסויים מוקדמים. במחקר חוזר ניתן לקוראים מידע מרכזי על העלילה מראש, פעם בסיפור קצר ופעם בפרק טלוויזיה. מה ההבדל ביניהם?

  מקור: Gray and Wegner, Psychological Reports

• מה משתנה כשסיפור אומר ״אני״ במקום ״הוא״?

  בסיפור ספרותי אפשר לספר את אותם אירועים בדיוק בגוף ראשון או בגוף שלישי, בלי לשנות מילה בעלילה. זה נשמע כמו החלטה דקדוקית בלבד. מה זה עושה לקורא?

  מקור: Hartung et al., PLOS ONE

• למה לספר ישן יש ריח שאפשר ממש לארכב?

  הריח של ספר ישן מוכר לכולם, ובכל זאת אי אפשר לשמר אותו: הנייר, הדבק, הדיו והעץ פולטים עם הזמן תערובת של מולקולות נדיפות שמשתנה. אז דגמו את האוויר עצמו. מה אפשר לעשות עם זה?

  מקור: Bembibre and Strlič, Heritage Science

• האם אותו ציור מרגיש אחרת במוזיאון ובמעבדה?

  יצירת אמנות אינה נחווית בחלל ריק, אבל קשה לדעת כמה מן החוויה שייך ליצירה וכמה למקום. כדי להפריד, קבוצה אחת התבוננה בעבודות במוזיאון וקבוצה אחרת ראתה את אותן עבודות במעבדה, עם מעקב עיניים. מה נמדד?

  מקור: Brieber et al., PLOS ONE

• איך סיפור יכול לשנות עמדה בלי להציג רשימת טיעונים?

  טיעון משכנע בנוי מטענה, ראיה ומסקנה, וזה מה שלימדו אותנו. סיפור אינו עושה שום דבר מזה, ובכל זאת הוא משנה עמדות. מטא־אנליזה איגדה עשרות מחקרים כדי לבדוק דרך מה. דרך מה זה עובד?

  מקור: van Laer et al., Journal of Consumer Research

• האם ידיעת הסוף באמת הורסת כל סיפור?

  ידיעת הסוף מקלה על המוח לארגן את הסיפור, וזה נקרא שטף עיבוד. מכאן הוצע שספוילר עשוי דווקא להגביר הנאה, וזו טענה שהתפרסמה מאוד. ניסו לשחזר אותה עם סיפורים אחרים, וגם עם ספוילר באמצע. מה יצא?

  מקור: Johnson and Rosenbaum, Discourse Processes

• מה המוח מתרגל כשהוא קורא על מחשבות של דמות?

  בזמן קריאת סיפור אנחנו בונים בראש מקום, פעולה וכוונה, וזה נשמע כמו דימוי ויזואלי בלבד. כדי לבדוק, סריקות מוח השוו קטעים שמתארים סצנות לקטעים שמתארים מה אנשים חושבים. מה נדלק בכל אחד?

  מקור: Tamir et al., Social Cognitive and Affective Neuroscience

• האם כדאי לקרוא ספר ובאותו זמן גם להאזין לו?

  ספר שמע יכול ללוות טקסט כתוב, אבל קלט דו־ערוצי אינו מבטיח הבנה כפולה, ולפעמים הוא רק מחלק את הקשב. לומדי אנגלית קראו, האזינו, או עשו את שניהם יחד. איזה מצב ניצח?

  מקור: Conklin, The Modern Language Journal

• מה הופך ארוחה בטיול לזיכרון שנשאר שנים?

  ארוחה בלתי נשכחת בטיול אינה חייבת להיות יקרה, ולא בהכרח מקומית. כדי להבין מה כן, נאספו תיאורים מיותר מאלף אנשים בארבע מדינות ונותחו המרכיבים החוזרים. מה עושה את ההבדל?

  מקור: Stone et al., Journal of Travel Research

• איך חרוז מחזיר לזיכרון שורה שכבר קראנו?

  חרוז נשמע כמו קישוט בסוף השורה, עניין של יופי בלבד. אבל אם הוא מחזיר את האוזן לצליל שכבר נשמע, אולי הוא מחזיר איתו גם את מה שנאמר שם. בשני ניסויים נמדד בדיוק זה, אצל קוראים רגילים ואצל מומחי שירה. מה קרה?

  מקור: Lea et al., Memory & Cognition

• האם כמה דקות עם טקסט משנות מיד הבנת אדם אחר?

  טענה מפורסמת גורסת שכמה דקות של קריאה בספרות איכותית משפרות מיד את היכולת להסיק מה אדם אחר מרגיש. זו טענה מפתה מכדי לא לבדוק אותה, ולכן כמה צוותים חזרו על ההשוואה מול סיפורת פופולרית. מה יצא כשאיחדו את כולם?

  מקור: van Kuijk et al., Collabra Psychology

• מה קורה כשסיפור גורם לכם לשכוח לרגע את החדר?

  שקיעה בסיפור נקראת העברה נרטיבית: הקשב, הרגש והדמיון מתכנסים בעולם שהטקסט מציע. יש שחוששים שהיא עוקפת ביקורת, ויש שרואים בה רק הנאה. חוקרים איחדו עשרות מחקרים ובדקו מה היא עושה. מה נמצא?

  מקור: van Laer et al., Journal of Consumer Research

• האם חרוז וקצב משנים רגש גם בלי לשנות את המילים?

  שיר עושה שני דברים בבת אחת: אומר משהו, ונשמע באופן מסוים. קשה להפריד ביניהם, ולכן החוקרים שינו באופן שיטתי את החרוז ואת המשקל של אותם בתים בדיוק, והשאירו את המילים. מה השתנה בתגובה?

  מקור: Obermeier et al., Frontiers in Psychology

• מה משכנע יותר, מספרים או סיפור של אדם אחד?

  מספרים מתארים עד כמה תופעה שכיחה, וסיפור הופך תוצאה אחת למוחשית. השאלה מי משכנע יותר נשמעת כמו שאלה אחת, אבל שכנוע אינו דבר אחד. מה כל אחד מהם מזיז?

  מקור: Zebregs et al., Health Communication

• ספוילר באמת הופך סיפור למהנה יותר?

  הטענה שספוילר דווקא משפר הנאה נשמעת מפתיעה, ולכן נעשתה מפורסמת. ההסבר שהוצע היה שטף עיבוד: ידיעת הסוף מקלה על המוח לארגן את הסיפור. בניסוי מאוחר יותר נתנו את המידע לפני, באמצע או בכלל לא. מה יצא?

  מקור: Discourse Processes

• האם שתי דקות מול אמנות ברשת משנות הרגשה?

  ביקור במוזיאון דורש זמן ונסיעה, ולכן קשה לדעת מה בדיוק בו עושה טוב. כדי לבודד את האמנות עצמה, משתתפים הוקצו באקראי לצפייה של שתי דקות בלבד בתצוגה מקוונת. מה השתנה אצלם?

  מקור: Frontiers in Psychology

• מה המוח עושה אחרת כשכותבים וכשעורכים שיר?

  כתיבה יצירתית דורשת גם זרימה וגם ביקורת, ואלה שני דברים שקשה לעשות בבת אחת. משוררים מנוסים ומתחילים כתבו ותיקנו שירה בתוך סורק מוח, כך שאפשר היה להפריד בין שני השלבים. מה קרה בכל אחד?

  מקור: Human Brain Mapping

• אותם שירים מזיזים אותנו אחרת כשהנגנים נמצאים בחדר?

  קל להגיד שהופעה חיה מרגשת יותר, וקשה לדעת אם זה השיר או האולם. כדי להפריד, קהל אחד שמע שירים חדשים בהופעה חיה וקהל אחר שמע את אותן הקלטות בדיוק, ונמדדו תנועות הראש של שניהם. מה הבדיל ביניהם?

  מקור: Frontiers in Psychology

• הלבבות של קהל בקונצרט פועמים יחד?

  קהל בקונצרט שומע את אותה מוזיקה באותו רגע, אבל כל אחד חווה אותה לבד בראשו. כדי לבדוק אם הגוף מגיב יחד, נמדדו אצל מאה שלושים ושניים מאזינים קצב לב, נשימה, תגובת עור ותנועה. מה הסתנכרן?

  מקור: Scientific Reports

• ביקור במוזיאון יכול לשפר הרגשה, או שזה רק בילוי?

  מוזיאון יכול להיות מקום מסקרן, אבל גם עמוס, מבלבל ומתיש. לכן המשפט ״ביקור במוזיאון עושה טוב״ אינו יכול להיות נכון תמיד. סקירה בחנה מה בדיוק בחוויה קובע. מה הבדיל בין ביקור מיטיב לאחר?

  מקור: Behavioral Sciences

• קריאת ספרות יפה הופכת אותנו לאמפתיים יותר?

  אמפתיה אינה יכולת אחת: אפשר להבין מה אדם אחר חושב, ואפשר להרגיש איתו, ואלה שני דברים שונים. כדי לבדוק מה ספרות עושה, הוקצו מאות אנשים באקראי לקריאת ספרות יפה, מדע בדיוני או ספרי עיון, ונמדדו שני הצדדים בנפרד. מה השתנה?

  מקור: PLOS ONE

• האם סיפור בספר אלקטרוני נקלט פחות טוב מספר נייר?

  טענה נפוצה היא שמסך גורם לנו לקרוא ספרות ברפרוף. כדי לבדוק, חולקו מאות אנשים לקריאת תחילתו של אותו רומן בדיוק, חלקם בקורא ספרים אלקטרוני וחלקם בספר מודפס, ואז נבדקו הבנה, מהירות וחוויה. מה הבדיל ביניהם?

  מקור: Journal of Research in Reading

• מה עושה הסבר ליד ציור במוזיאון למבט שלנו?

  ליד ציור במוזיאון אפשר לשים שם ותאריך בלבד, ואפשר להוסיף הסבר על מה שמופיע בו. ההנחה היא שההסבר מעשיר. חוקרים מדדו תנועות עיניים, אישונים ומוליכות עור מול שני סוגי התוויות. מה באמת השתנה?

  מקור: PLOS ONE

• האם צפייה משותפת בריקוד חי שונה מצפייה בהקלטה?

  צפייה משותפת בהופעה חיה מרגישה שונה מצפייה בהקלטה, וקשה לדעת אם זה באמת שונה או רק סיפור שאנחנו מספרים. בשלוש הופעות מחול חוברו עשרות צופים למכשירי EEG ניידים. מה נמדד שם?

  מקור: iScience

• האם לראות פסנתרן בהופעה משנה גם את קצב הלב של הקהל?

  קהל ששומע אותה מוזיקה אינו בהכרח מרגיש אותו דבר, אבל אולי הגוף מגיב לתזמון המשותף. בהופעות פסנתר הושוו קטעים שבהם הקהל רק שמע לקטעים שבהם גם ראה את הביצוע, ונמדד הדופק. מה השתנה?

  מקור: Annals of the New York Academy of Sciences

• האם צמיד שמודד דופק יכול לשנות את הזיכרון מביקור במוזיאון?

  צמיד שמודד דופק בתערוכה עשוי להרגיש כמו מעקב פולשני, אבל הוא גם מפנה את תשומת הלב של המבקר אל מה שהוא מרגיש. כדי לבדוק מה גובר, חלק מן המבקרים ענדו צמיד כזה ואחר כך נבדקו ההנאה והזיכרון שלהם. מה נמצא?

  מקור: Cognitive Research: Principles and Implications

• למה שיר נשמע אחרת אחרי שכבר שמענו אותו?

  מתנדבים הקשיבו שוב ושוב לשירים שלא הכירו, בזמן שמדדו הנאה ועוררות. האם החזרה שינתה את הדרך שבה המוזיקה נשמעה להם?

  מקור: Frontiers in Human Neuroscience

• למה אי אפשר להבין חוזה? המונחים המשפטיים הם לא הבעיה

  ההסבר המקובל הוא שמשפט בנוי על מושגים מקצועיים, ולכן חוזה חייב להיות קשה לקריאה. אם זה נכון, הקושי אמור לנבוע מן המונחים עצמם. אז ניתחו כעשרה מיליון מילים של חוזים והשוו לסוגי טקסט אחרים. מה נמצא?

  מקור: Cognition

נושאים נוספים