גולף דורש , תנועה קצרה ומדויקת, ולכן רעד זעיר או כיווץ לא רצוני משנים את החבטה לגמרי. אצל חלק מן השחקנים זה קורה רק תחת לחץ, ואצל אחרים גם בתרגול שקט לבד. מה זה בעצם?
מחקרים רפואיים הציעו שחלק ממקרי ה־yips הם , בעוד שמקרים אחרים אינם כאלה ודומים יותר לחרדה או לרעד.
הפאט הוא החבטה הקלה ביותר בגולף מבחינת מאמץ והמדויקת ביותר מבחינת דרישה. הכדור מגולגל ממרחק קצר, ולכן סטייה של מילימטרים ביד מספיקה כדי להחטיא. זה הופך אותה לחשופה במיוחד לכל רעד.
מה שמכונה ייפס הוא רעד או כיווץ לא רצוני שמופיע בדיוק שם. מה שהופך אותו למעניין אינו הרעד אלא הבררנות שלו: אותה יד מבצעת בלי קושי חבטות ארוכות וכל פעולה עדינה אחרת, ונתקעת דווקא בתנועה שתורגלה יותר מכולן.
מחקרים רפואיים הציעו שחלק מן המקרים הם דיסטוניה ממוקדת, הפרעה שמוכרת היטב אצל מוזיקאים ונקראת שם עווית הנגן. ההנחה היא שאימון חוזר קיצוני מטשטש את הייצוג המוחי של תנועות סמוכות, עד שהפקודה יוצאת מעוותת.
הסייג הוא שאין כאן אבחנה אחת. אצל חלק מן השחקנים התופעה מופיעה רק תחת לחץ ונראית כמו , ואצל אחרים היא מופיעה גם באימון ריק מלחץ. ההבחנה מעשית ולא אקדמית: אם המקור הוא לחץ, עבודה על ויסות יכולה לעזור, ואם הוא נוירולוגי, היא לא. אין בדיקה יחידה שמפרידה ביניהם, ולכן מי שחווה רעד או כיווץ חוזר צריך איש מקצוע ולא אבחון עצמי.
wat. אותה חבטה שנראית כמו לחץ יכולה להיות אצל שחקן אחר הפרעת תנועה ממוקדת.
wat wat
הי́יפס מזכירים שמיומנות אוטומטית אינה רק עניין של מוטיבציה, ושאותו סימפטום חיצוני יכול להיגרם ממנגנונים שונים.
איך יודעים?
סקירות קליניות ומחקרים על גולפים תיארו את דפוסי הרעד, הכיווץ והתלות במשימה, והשוו בין הסברים נוירולוגיים לבין תגובות לחץ.
מה עדיין לא יודעים?
אין בדיקה אחת שמאבחנת את כל מקרי ה־yips, והגורם משתנה בין אנשים. מי שחווה רעד או כיווץ חוזר צריך לפנות לאיש מקצוע ולא לאבחן את עצמו.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
אומרים שהאופוריה של הריצה היא אנדורפינים. מה קרה כשחסמו אותם?מוח
מה עושה המוח בלילה שהוא לא מספיק לעשות ביום?מוח
איפה נמצא רוב המוח של תמנון?מוח