← שלושה גילויים קצרים ב־WatWat
רץ בחולצה כתומה מתקדם בשביל עפר צר בין שיחים ירוקים

לאופוריה של הריצה מלווה אותנו עשרות שנים, ואפשר לבדוק אותו ישירות: לחסום את ולראות אם התחושה נעלמת. משתתפים קיבלו חוסם או ואז רצו. מה קרה?

אנדורפינים, ההסבר המוכר
כנראה אנדוקנבינואידים
סתם ירידה ברמת הסוכר

סקרנות נחשבת. הנה התשובה.

כשחוסמים את קולטני האופיואידים בנלטרקסון, בניסוי , האופוריה מגיעה בדיוק כמו קודם. האנדורפינים אכן עולים בדם, אבל הם גדולים מכדי לחצות בקלות אל המוח. האנדוקנבינואידים, שעולים גם הם וחוצים בקלות, הם המועמד שנשאר.

להרחבה:
נבדק בבני אדםמדגם: 63 משתתפים

בניסוי קיבלו 63 משתתפים , תרופה שחוסמת קולטני אופיואידים, או פלצבו, ואז רצו 45 דקות בעצימות בינונית. הריצה העלתה את מצב הרוח והורידה את החרדה בהשוואה להליכה, והעלתה גם את רמות האנדוקנבינואידים בדם. החסימה לא שינתה כלום: גם תחת נלטרקסון הופיעה אותה אופוריה, ואותו שיעור של משתתפים דיווח על תחושת היי. המועמד החזק שנשאר הוא דווקא , בדיוק כפי שנמצא קודם בעכברים, אף שאין כאן הוכחה סופית והמנגנון לא ברור עד הסוף.

ההסבר של האנדורפינים התפשט מהר מפני שהוא מספק סיפור מלא: הגוף מייצר מורפין משלו, ולכן הריצה ממכרת. הראיה שעליה הוא נשען היתה עלייה של אנדורפינים בדם אחרי מאמץ.

החולשה בראיה הזאת ידועה זה שנים. אנדורפין הוא גדולה יחסית, והמחסום בין הדם למוח אינו מעביר אותה בקלות. כלומר ייתכן מאוד שמה שנמדד בדם פשוט לא הגיע לשום מקום שמייצר תחושה.

הדרך להכריע אינה למדוד עוד אלא לחסום. שישים ושלושה משתתפים קיבלו נלטרקסון או דמה, בלי שידעו מה קיבלו ובלי שהבודקים ידעו, ואז רצו ארבעים וחמש דקות בעצימות בינונית או הלכו. הריצה שיפרה את מצב הרוח והורידה חרדה לעומת ההליכה, בדיוק כמצופה. החסימה לא שינתה דבר: אותה אופוריה, ואותו שיעור של משתתפים שסיפרו על תחושת היי.

מה שכן עלה בדם הוא אנדוקנבינואידים, מולקולות קטנות ושומניות שחוצות את המחסום בלי בעיה, ושבעכברים כבר הודגם שחסימתן מבטלת את ההשפעה. זה הופך אותן למועמדת המובילה. ולהגינות: נבדקה מנה אחת של חוסם אחד בקבוצה בריאה, וחסימה חלקית או מסלול נוסף אינם נשללים.

wat. כש־63 רצים קיבלו חוסם קולטני אופיואידים, האופוריה וירידת החרדה הופיעו בדיוק כמו תחת פלצבו.

wat wat

הסבר שחזר אינספור פעמים נבדק ישירות בבני אדם, בדרך היחידה שיכולה להכריע: לחסום את המסלול ולראות אם התופעה נעלמת. היא לא נעלמה.

איך יודעים?

ניסוי אקראי כפול סמיות מבוקר פלצבו: 63 משתתפים, נלטרקסון מול פלצבו, 45 דקות ריצה על הליכון מול הליכה, עם מדידת אנדוקנבינואידים בדם.

נבדק בבני אדםמחקר שעבר ביקורת עמיתיםמדגם: 63 משתתפים

מה עדיין לא יודעים?

נבדקה מנה אחת של חוסם אחד בקבוצה בריאה יחסית. חסימה חלקית או מסלולים נוספים אינם נשללים לגמרי.

למדתם משהו?

Psychoneuroendocrinology· 2021· DOI 10.1016/j.psyneuen.2021.105173

מכאן ממשיכים

מה באמת אחראי לתחושת האופוריה של רצים, אם לא אנדורפינים כמו שחשבו?ריצהאיך אפשר לכבות הקלה בכאב שנוצרה מפלצבו?אנדורפיניםלסרטן גמל שלמה 12 סוגי קולטני צבע. אז הוא רואה צבעים טוב מכם?מוח

רוצים עוד משהו ששווה לספר?

מתחילים בשלושה גילויים קצרים. בלי הרשמה ובלי לבחור הכול מראש.

תפתיעו אותי
לספריית הידע לפי נושאיםעל WatWat ואיך נבדקים המקורות