הטענה אומרת שהתמרון המתמיד בין שתי שפות מאמן את מנגנוני הבקרה של המוח, וזה נשמע מאוד סביר. החוקרים אספו מאות גדלי אפקט ממאות מחקרים, כולל . מה נשאר?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
לפני תיקון הופיע יתרון קטן מאוד בעיכוב, בהחלפת מטלות ובזיכרון עבודה. כשהוכנסו לחישוב גם נתונים שלא פורסמו ותוקנה הטיית הפרסום, לא נשאר יתרון בשום תחום. זה נוגע ליתרון הקוגניטיבי בלבד, ולא לשאר הסיבות לדעת שתי שפות.
החוקרים אספו 891 גדלי אפקט מ־152 מחקרים על מבוגרים, בשישה , וכללו גם נתונים שמעולם לא פורסמו. לפני תיקון הופיע יתרון קטן מאוד לדו־לשוניים בעיכוב, בהחלפת מטלות , ולא בניטור או בקשב. אלא שבנתונים נמצאה , ולאחר תיקון עבורה לא נשאר יתרון בשום תחום. בתחום אחד, , נמצא דווקא חיסרון קטן, וההסבר הסביר הוא פשוט פחות חשיפה לכל שפה בנפרד.
ההיגיון מאחורי הטענה טוב. מי שחי בשתי שפות מדכא בלי הפסקה את השפה שאינה רלוונטית כרגע, וזה בדיוק סוג האימון שאמור לחזק בקרה. מכאן נולדה גם הטענה הרחבה יותר, שדו־לשוניות דוחה את הופעת הדמנציה בשנים אחדות.
הבעיה היא שמדובר באפקט קטן, ואפקטים קטנים הם בדיוק המקום שבו הטיית פרסום עושה את מירב הנזק. מחקר קטן שמצא יתרון מתפרסם, מחקר קטן שלא מצא נשאר במגירה, והספרות המצטברת נראית עקבית הרבה יותר מן המציאות.
לכן האיסוף כאן היה רחב במיוחד: 891 גדלי אפקט מ־152 מחקרים על מבוגרים, בשישה תחומי תפקוד ניהולי, ובכלל זה נתונים שמעולם לא פורסמו. לפני תיקון אכן הופיע יתרון קטן מאוד בעיכוב, בהחלפת מטלות ובזיכרון עבודה, ולא בניטור ולא בקשב.
אחרי תיקון להטיית הפרסום לא נשאר יתרון בשום תחום. בתחום אחד, שטף מילולי, נמצא אפילו חיסרון קטן, שההסבר הפשוט לו הוא פחות חשיפה לכל שפה בנפרד. שווה לסייג: נבדקו מבוגרים בלבד, ושאלת הילדים והקשישים נשארת פתוחה. וגם אם היתרון הקוגניטיבי אינו קיים, הסיבות ללמוד שפה לא נגעו כאן בכלל.
wat. ב־891 מדידות מ־152 מחקרים, היתרון הקוגניטיבי של דו־לשוניים נעלם לגמרי אחרי תיקון להטיית פרסום.
wat wat
הטיית פרסום אינה פרט טכני. כאן היא ההבדל בין יתרון קוגניטיבי שמצוטט בכל מקום לבין אפס.
איך יודעים?
של 891 גדלי אפקט מ־152 מחקרים על מבוגרים בשישה תחומי תפקוד ניהולי, כולל נתונים לא מפורסמים ובדיקת הטיית פרסום.
מה עדיין לא יודעים?
הניתוח כיסה מבוגרים בלבד. השאלה אם יש יתרון אצל ילדים או אצל קשישים נשארת פתוחה, וכך גם יתרונות שאינם קוגניטיביים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
אתם באמת אמורים לקרוא אלף מילים בדקה?שפה
יותר אפשרויות על המדף באמת גורמות לכם לבחור פחות?מטא־אנליזה
טלפון, מחשב וטלוויזיה יחד. האם זה באמת הופך אתכם למוסחים יותר?מטא־אנליזה