הרעיון שילד שמאמין שחוכמה מתפתחת עם מאמץ יצליח יותר מילד שמאמין שהיא קבועה הפך לתוכניות בבתי ספר בעולם כולו. שתי בדקו בנפרד את עצם הקשר ואת ההתערבויות. מה נשאר?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
בעיקר למי שמתקשה. הרעיון, שנקרא תפיסת צמיחה, אומר שילד שמאמין כי חוכמה מתפתחת עם מאמץ ישקיע יותר מילד שמאמין כי היא קבועה מלידה. בעקבותיו נבנו תוכניות קצרות שמלמדות בדיוק את המסר הזה. כששתי אספו את כל המחקרים, אחת מהן על יותר משלוש מאות שישים וחמישה אלף תלמידים, האפקט הממוצע יצא חלש מאוד. אבל ממוצע חלש יכול להסתיר תמונה לא אחידה, וכאן הוא אכן הסתיר: תלמידים ממעמד נמוך ותלמידים בסיכון לימודי כן הרוויחו. ההסבר הסביר הוא שעבורם המסר חדש, בעוד שתלמיד מצטיין כבר שמע אותו מכל מבוגר בסביבתו.
את הרעיון פיתחה הפסיכולוגית . הראשונה אספה 273 מחקרים ו־365,915 תלמידים ובחנה את עצם הקשר בין האמונה להישגים. השנייה אספה 43 מחקרים ו־57,155 תלמידים ובחנה אם ההתערבויות מזיזות ציונים. בשתיהן האפקט הכולל היה חלש. אבל התמונה לא אחידה: דווקא אצל תלמידים נמוך ואצל תלמידים בסיכון נמצאה תועלת.
הטענה של מורכבת משתי חוליות שכדאי להפריד. הראשונה היא שקיים קשר בין האמונה להישגים. השנייה היא שאפשר לשנות את האמונה בהתערבות קצרה, ושהשינוי הזה יזיז ציונים. החוליה השנייה אינה נובעת מן הראשונה.
שתי מטא־אנליזות בדקו כל חוליה בנפרד. הראשונה אספה 273 מחקרים ו־365,915 תלמידים ומדדה את עצם הקשר. השנייה אספה 43 מחקרים ו־57,155 תלמידים ובדקה אם התוכניות מזיזות הישגים. בשתיהן האפקט הכולל יצא חלש.
אלא שממוצע חלש יכול להסתיר שתי אמיתות. וכאן המבט לפי תת־קבוצות הראה תמונה לא אחידה: תלמידים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך ותלמידים בסיכון לימודי כן הרוויחו. ההסבר המתבקש הוא שהמסר עוזר למי שלא קיבל אותו, ואינו מוסיף למי שגדל עליו ממילא.
ההשלכה המעשית אינה לזנוח את הרעיון אלא להפסיק לפזר אותו על כולם. זו גם תזכורת דורש אישור בניסוי שתוכנן מראש עבורה, ושמטא־אנליזה מסכמת מחקרים שנעשו בשיטות ובאיכות שונות. בינתיים זו השערה מבוססת יותר מרוב ההשערות, ופחות מוודאות.
wat. ב־365,915 תלמידים הקשר בין תפיסת צמיחה להישגים היה חלש, ורק תלמידים בסיכון או ממעמד נמוך הרוויחו מן ההתערבות.
wat wat
רעיון חינוכי שהופעל על מיליוני ילדים נמדד בקנה מידה עצום, והתוצאה היא לא כן או לא אלא תלוי במי. זה משנה למי כדאי להפנות את המשאבים.
איך יודעים?
שתי מטא־אנליזות: אחת על 273 מחקרים ו־365,915 תלמידים לקשר בין תפיסה להישגים, ואחת על 43 מחקרים ו־57,155 תלמידים ליעילות ההתערבויות.
מה עדיין לא יודעים?
מטא־אנליזה מסכמת מחקרים שנעשו בשיטות שונות ובאיכות שונה. ממצא על תת־קבוצה דורש אישור בניסוי שתוכנן מראש עבורה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
אמרו לכם שאתם לומדים חזותיים, כלומר שיש לכם סגנון למידה מועדף. האם צריך ללמד אתכם רק בתמונות?חינוך
יותר אפשרויות על המדף באמת גורמות לכם לבחור פחות?מטא־אנליזה
טלפון, מחשב וטלוויזיה יחד. האם זה באמת הופך אתכם למוסחים יותר?מטא־אנליזה