הורסת את התאים שמייצרים אינסולין, ולכן השתלה מתורם דורשת לכל החיים. אבל אפשר לקחת תאים מן המטופלת עצמה ולהחזיר אותם אחורה. מה יצא מזה?
החוקרים לקחו תאים מהמטופלת, החזירו אותם בעזרת חומרים כימיים והנחו אותם להתפתח , קבוצות תאים שמפרישות אינסולין. את האיים השתילו מתחת לשריר הבטן, מקום נגיש יותר מהכבד למעקב ולהסרה. לאחר ההשתלה רמות הסוכר התייצבו, וכעבור 75 ימים היא הפסיקה להזריק אינסולין ונשארה כך במשך שנה של מעקב.
בסוכרת מסוג 1 מערכת החיסון הורסת את התאים שמייצרים אינסולין, ומאז המטופל מזריק אותו לכל חייו. השתלת איי לבלב מתורם קיימת שנים, אבל היא כבולה למחסור בתרומות ולדיכוי חיסוני.
כאן נעשה משהו אחר: תאים של המטופלת עצמה הוחזרו במעבדה למצב דמוי תא גזע והונחו להתפתח לאיי לבלב. זה עוקף את שאלת התורם לגמרי, מפני שמקור החומר הוא היא.
האיים הושתלו מתחת לשריר הבטן, ולא בכבד כמקובל, מפני שהמקום נגיש יותר למעקב ולהסרה אם משהו משתבש. רמות הסוכר התייצבו, והיא הפסיקה להזריק אינסולין כעבור שבעים וחמישה ימים ונשארה כך במשך שנה של מעקב.
הסייג גדול מן הממצא. זו מטופלת אחת, בדיווח מוקדם מניסוי שלב 1. והנקודה הקריטית: היא כבר נטלה תרופות מדכאות חיסון בעקבות השתלת כבד קודמת, ולכן המקרה אינו יכול לומר אם השתל היה שורד בלעדיהן. זו בדיוק השאלה הפתוחה, שכן מערכת חיסון שהרסה את התאים המקוריים עשויה לזהות גם את החדשים, שנושאים את אותם סימנים בדיוק. עד שזה ייבדק, מדובר בהוכחת היתכנות ולא בטיפול.
wat. איי לבלב שיוצרו מתאי מטופלת אחת הפרישו מספיק אינסולין כדי לפטור אותה מהזרקות, אך תחת דיכוי חיסוני קיים.
wat wat
מקור מתחדש של תאים מייצרי אינסולין עשוי לעקוף את המחסור בתרומות לבלב ולאפשר ייצור מותאם למטופל.
איך יודעים?
זהו דיווח מוקדם מניסוי שלב 1: נמדדו צריכת אינסולין, סוכר רציף, המוגלובין מסוכרר ויכולת האיים להגיב לגלוקוז במשך שנה.
מה עדיין לא יודעים?
מדובר במטופלת אחת שכבר קיבלה תרופות מדכאות חיסון בגלל השתלת כבד. המחקר אינו מוכיח שהשתל ישרוד בלי דיכוי חיסוני.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה עוד עושה השריר הזעיר שמעלה לכם עור ברווז?תאי גזע
האם קיים יצור שיודע להתחיל את חייו מהתחלה?תאי גזע
כמה מתגים דרושים כדי להחזיר תא בוגר לאחור?תאי גזע