← שלושה גילויים קצרים ב־WatWat
חשופית ים לבנה עם רצועות ירוקות לאורך הקפלים, על אצות בקרקעית

ננעצת באצה ושואבת את תוכן התא, אבל משאירה אצלה חלק אחד: , האיבר שעושה . אצל רוב בעלי החיים חלק כזה היה מתפרק תוך שעות. מה קורה לו כאן?

נבדק בבעלי חיים

זו : הוא ממשיך לעבוד בתוך תאי המעי שבועות ואף חודשים, והחיה נעשית ירוקה. כדי שזה יימשך צריך גם שהכלורופלסט אינו מביא איתו, ומאיפה הם מגיעים היא השאלה שעדיין פתוחה.

הגבול בין צמח לחיה נראה חד, וחשופית ים ירוקה מטשטשת אותו בצורה שקשה לסווג.

היא ננעצת באצה ושואבת את תוכן התא, אבל משאירה אצלה חלק אחד: הכלורופלסט, האיבר שהופך אור לסוכר. אצל רוב בעלי החיים חלק כזה היה מתפרק תוך שעות.

כאן הוא ממשיך לעבוד בתוך תאי המעי שבועות ואף חודשים, והחיה נעשית ירוקה. הקושי מובנה: רוב החלבונים שכלורופלסט צריך מקודדים בגרעין של הצמח, ובתוך חיה אין גרעין צמחי שיספק אותם.

כדי לבדוק אם זה באמת מזין, ולא רק נראה כך, החזיקו חיות בלי מזון באור ובחושך ומדדו פעילות פוטוסינתטית לאורך זמן. לא כל המינים מחזיקים כלורופלסטים לאורך זמן, חלק מהאנרגיה עדיין מגיע ממזון, ועד כמה הפוטוסינתזה חיונית להישרדות שנוי במחלוקת.

wat. חשופית ים אוכלת אצה ומשאירה את הכלורופלסטים שלה פועלים בתוך גופה. היא נעשית ירוקה וחיה חלקית מאור.

wat wat

הגבול בין צמח לחיה נראה חד. כאן חיה שואלת איבר מצמח ומפעילה אותו, בלי להיות שותפה קבועה של אף יצור.

איך יודעים?

החוקרים מדדו פעילות פוטוסינתטית בחשופיות לאורך זמן, כולל , כדי לבדוק כמה מהאנרגיה באמת מגיעה מהשמש.

נבדק בבעלי חייםמחקר שעבר ביקורת עמיתים

מה עדיין לא יודעים?

לא כל המינים מחזיקים כלורופלסטים לאורך זמן, וחלק מהאנרגיה עדיין מגיע ממזון. עד כמה הפוטוסינתזה חיונית להישרדות עדיין שנוי במחלוקת.

למדתם משהו?

Journal of Experimental Biology· 2011

מכאן ממשיכים

איזה יצור שרד חשיפה ישירה לחלל הפתוח?טבעהאם ציפורים נודדות ממש רואות את השדה המגנטי?טבעמה מגביל את הגובה שאליו עץ יכול להגיע?טבע

רוצים עוד משהו ששווה לספר?

מתחילים בשלושה גילויים קצרים. בלי הרשמה ובלי לבחור הכול מראש.

תפתיעו אותי
לספריית הידע לפי נושאיםעל WatWat ואיך נבדקים המקורות