חמישים שנות מחקר לימדו שככל שיש יותר עדים, כל אחד מהם נוטה פחות להתערב. אלא שהשאלה שמעניינת קורבן אמיתי אינה מה יעשה עד בודד, אלא אם מישהו יעזור בסוף. אז ספרו התערבויות בקטעי וידאו אמיתיים. מה נראה שם?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
הניסויים הישנים מדדו את הסיכוי שאדם מסוים יתערב, והוא אכן יורד ככל שיש יותר עדים. מה שקובע עבור מי שנמצא במצוקה הוא הסיכוי המצטבר, וב־219 עימותים אמיתיים מישהו התערב בתשעה מתוך עשרה, בשלוש מדינות שונות מאוד.
חמישים שנות מחקר, שהתחילו אחרי רצח בניו יורק ב־1964, הראו שככל שיש יותר עדים כל אחד מהם נוטה פחות להתערב. לתופעה קראו , ומכאן צמחה המסקנה המוכרת שבקהל לא תקבלו עזרה. אלא שהשאלה שמעניינת קורבן אמיתי אינה מה יעשה עד בודד, אלא האם מישהו יעזור בסופו של דבר. החוקרים אספו 219 קטעי וידאו של עימותים אמיתיים ברחובות בריטניה, הולנד ודרום אפריקה, וספרו התערבויות בפועל. ב־9 מתוך 10 מקרים מישהו עשה משהו, ולרוב הצטרפו אליו עוד אנשים. השיעור היה דומה בשלוש המדינות למרות פערים גדולים בתחושת הביטחון.
כדי להבין את ההפוך כאן צריך לשים לב לשאלה שנשאלת. חמישים שנות מחקר מדדו הסתברות אישית: מה הסיכוי שאדם מסוים יתערב, כפונקציה של מספר האנשים סביבו. זה יורד, וזה ממצא אמיתי. אלא שמי ששוכב על המדרכה לא מתעניין בהסתברות של אף אחד בנפרד, אלא בסיכוי שמישהו יגיע.
ושתי ההסתברויות האלה יכולות ללכת בכיוונים הפוכים. אם הסיכוי של כל יחיד יורד לאט יותר ממה שמספר האנשים עולה, הסיכוי המצטבר עולה. עשרים אנשים שכל אחד מהם מהסס הם עדיין עשרים הזדמנויות.
הבדיקה נעשתה על 219 עימותים אמיתיים שצולמו בבריטניה, בהולנד ובדרום אפריקה, ונספרו בהם התערבויות בפועל. בתשעה מכל עשרה מקרים לפחות אדם אחד עשה משהו, ובממוצע התערבו כמה. יותר מכך, ככל שהיו יותר נוכחים, כך עלה הסיכוי לעזרה.
הפרט החזק ביותר הוא הדמיון בין שלוש המדינות, שנבדלות מאוד בשיעורי האלימות ובתחושת הביטחון. זה מרמז על משהו בסיסי ולא על תרבות מקומית. מה שהווידאו אינו יכול לומר הוא אם ההתערבות עזרה או הסלימה, ואיך הדברים נראים במצוקה שאינה עימות ברחוב, כמו התקף לב בקרון רכבת.
wat. ב־219 עימותים אמיתיים שצולמו ברחוב, בתשעה מכל עשרה מקרים לפחות עובר אורח אחד התערב.
wat wat
הניסוח המוכר של מדד את ההתנהגות של היחיד, ורבים הבינו ממנו שלא תגיע עזרה. כשמודדים את השאלה שבאמת חשובה, התשובה הפוכה.
איך יודעים?
219 קטעי וידאו של עימותים אמיתיים ממצלמות אבטחה בשלוש מדינות, שנצפו ונותחו התערבות אחר התערבות.
מה עדיין לא יודעים?
הווידאו מראה אם מישהו התערב, אך לא אם ההתערבות הועילה או החמירה. כל הקטעים הם עימותים במרחב ציבורי עם מצלמות, ולא סוגי מצוקה אחרים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה אנחנו כמעט אף פעם לא מתנגשים בהולכי רגל אחרים?התנהגות
מה באמת קורה כשמישהו מותקף ברחוב מלא עוברים ושבים?קהל
מה קורה לנכונות לעזור אחרי לילה בלי שינה?עזרה