למה אי אפשר להבין חוזה? המונחים המשפטיים הם לא הבעיה

בחוזים היו שיעורים גבוהים במיוחד של ז׳רגון נדיר, של משפטים שנפתחים באמצע משפט אחר, של לשון סבילה ושל אותיות גדולות לא סטנדרטיות. בשני ניסויים, קטעים עם המאפיינים האלה נזכרו ונהבנו פחות, והמשפטים המקוננים פגעו בזיכרון עבודה יותר מכל השאר.

ההסבר המקובל לקושי בחוזים נקרא „מושגים מקצועיים": המשפט בנוי על מונחים בעלי משמעות מדויקת, ולכן הטקסט חייב להיות כבד. אם זה נכון, פישוט הניסוח לא אמור לעזור, כי הקושי טמון בתוכן.

החוקרים בדקו זאת בשני שלבים. קודם ספרו: כעשרה מיליון מילים של חוזים, מול תשעה סוגי טקסט אחרים. בחוזים בלטו ארבעה מאפיינים בשיעור חריג — ז׳רגון נדיר, משפטים מקוננים, לשון סבילה ואותיות גדולות לא סטנדרטיות.

אחר כך בדקו מה מהם באמת מפריע. משתתפים קראו קטעים עם המאפיינים ובלעדיהם, ונבדקו על הבנה ועל זיכרון. המאפיינים הזיקו, והמשפטים המקוננים הזיקו יותר מכולם. כלומר מה שמכריע אינו איזה מונח מופיע אלא איך המשפט בנוי.

הבדיקה המכרעת נעשתה על עורכי דין. גם הם הבינו וזכרו טוב יותר את הגרסה הפשוטה. אילו הקושי נבע ממומחיות, המומחים לא היו אמורים להרוויח מן הפישוט. מכאן שהסגנון ניתן לתיקון בלי לוותר על דיוק משפטי.